ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

מר שושני (תרנ"ה - כ"ו טבת תשכ"ח) היה תלמיד חכם, בעל זיכרון צילומי ששמר על פרטיות בצורה קיצונית והסתיר עצמו, כך שרוב פרטיו האישיים שנויים במחלוקת ולוטים בערפל.

מר שושני בתקופת המלחמה
הלל פרלמן בתור בחור
מצבת החכם שושני

שמו

שמו של החכם שושני שנוי במחלוקת. הדיעה הרווחת היא ששמו הלל פרלמן והוא הוא תלמידו המיוחד של הראי"ה קוק אשר נעלמו עיקבותיו. וכן הוכח מאנשים שמר שושני שהה אצלם בביתם, וכמו כן פרצופיהם זהים ביותר. אך יש הסוברים ששמו הלל ליברמן או מרדכי רוזנבאום, שהוא תרגום של שושני מאידיש. לדעה נוספת שמו הוא מרדכי שושני.

תולדות חיים

על פי ההשערה, נולד בברסט (בריסק) שבבלארוס בשנת תרנ"ה, עם זאת יש המשערים שמוצאו מצפון אפריקה. בתקופה מסויימת בחייו שהה באוראן, ובמקומות אחרים במגרב, ולמד את תרבות המזרח, מנהגי היהודים במקום והשפה הערבית. שימש כמורה לאישים מפורסמים ביניהם אלי ויזל ופרופ' שלום רוזנברג.

בתקופת השואה נעצר על ידי איש גסטאפו, ובחקירתו הזדהה בתור גוי מתמטיקאי יליד אלזס (חבל ארץ בצרפת). איש הגסטאפו סירב להאמין לו שהוא מתמיטקאי ולעג לו על כך, אבל שושני הצליח להפגין את ידיעותיו המתמטיות ותמורת כך שוחרר. לדיעה נוספת הוא נתפס ללא מסמכים, ועובדת היותו נימול הסגירה אותו כיהודי. הוא טען שהוא איש דת מוסלמי, ולשם בירור הובא למקום המופתי הראשי של צרפת כדי לברר את טענותיו, ושושני הצליח לשכנעו כי הוא מוסלמי.

לאחר שהצליח להימלט הגיע לצרפת שם שהה עד שנת תשי"ב. לאחר מכן הגיע לארץ ישראל. בין השנים תשט"ו - תשט"ז התגורר שוב בצרפת, ולאחר מכן עבר עד סוף ימיו להתגורר במונטווידאו שבאורגוואי (בדרום אמריקה).

הוא נפטר מהתקף לב ביום שבת קודש כ"ו בטבת תשכ"ח בדוראסנו שבאורגוואי. בכיסו נמצא פתק ובו מספר טלפון בשווייץ של אדם שהכיר. אך כשהתקשרו למספר התברר שאותו אדם נפטר 24 שעות קודם לכן, ובכך נותרה אישיותו עלומה בחייו ובמותו. על מצבתו נכתב: "הרב והחכם שושני ז"ל. לידתו וחייו סתומים כחידה".

החכם שושני השאיר אחריו קובץ מחברות, אך הם קשים לפיענוח עקב הקצרנות הרבה בה נכתבו הדברים.

קשריו עם חב"ד

בתקופת שהותו בצרפת שימש כמלמדו של אהרן מרדכי זילברשטרום. בנוסף באותה תקופה נפגש מספר פעמים עם הרבי בספרייתו של הרב שניאור זלמן שניאורסון או בבית הכנסת ומתדיינים ביניהם. הרבי גם היה משתתף בשיעור שהוא היה מוסר בבית הכנסת המקומי[דרוש מקור]. כשפגש הרב זילברשטרום את חכם שושני בארץ הקודש ושאלו על הרבי, הוא מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים. ישנם הטוענים כי הוא זה שהגה את רעיון הבן החמישי, והוא העבירו לרבי שיפיץ אותו ברחבי העולם[דרוש מקור].

חלק מהמחברות שעליהם רשם את חידושיו, הם מחברות שהונפקו על ידי המל"ח[1].

הרב בנימין קליין יחד עם עוד מספר בחורים שהיו בשליחות המל"ח באורגוואי, נפגשו עם מר שושני בבית הכנסת, וכשאמרו לו שהם חסידי חב"ד, הוא שאל אותם "אתם מכירים את הרבי?", הם ענו בחיוב, אך הוא אמר: "אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו". לאחר מכן ביקש מהם שהרבי ישלח לו ש"ס וטלית גדולה. כשחזרו לניו יורק הם דיווחו על כך לרבי, והרבי הורה למלאות את בקשתו.

כשנכנס הרב יונה סלפושניק ששימש כשליח הרבי באורגוואי, ליחידות אצל הרבי, התעניין אצלו הרבי על מר שושני, כשהשיב שהוא מתנהג באופן מוזר עבר הרבי לנושא אחר[2].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בצילום מפתיחה של מחברת מס' 60 בכתב-ידו של מר שושני, ניתן לראות שהשתמש בחוברת של קה"ת. ראו את הצילום בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית במאמר מאת חן מלול: תלמיד של הרב קוק ומורה של לוינס: מי אתה מר שושני?
  2. שבועון כפר חב"ד, גיליון 1893, עמ' 93.