הרב יוסף ברוק הוא חסיד תושב שדרות, שכיהן בעבר כחבר ועד הקהל של שכונת קראון הייטס וכמנהל מערכת הכשרות שמפעיל הבד"צ המקומי.

חברי ועד הכשרות של בית דין צדק קראון הייטס מתלווים לרבני השכונה בביקור בקעמפ חיילי המלך. מימין לשמאל: הרב ברוק, הרב דובער לברטוב, הרב יהודה קלמן מארלו, הרב אברהם אזדבא, הרב יוסי גולדשטיין, הרב אליעזר טורין

תולדות חיים

נולד בראשון לציון לאביו הרב מנחם מענדל ברוק ולאמו חנה, למשפחה עתירת יחס. מצד אביו הינו נכדו של המשפיע החסידי הרב חיים שאול ברוק, ומצד אמו הינו צאצא של הרב יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים, ושל רבי עקיבא יוסף שלזינגר, בעל 'לב העברי'.

בילדותו, עברו הוריו להתגורר בירושלים, הווא הוכנס ללמוד בבית הספר 'עץ חיים' הירושלמי הוותיק. משהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת, ומאוחר יותר התגייס לצה"ל, ועשה שירות צבאי בן שלוש שנים.

בשנת תשל"ה נשא את רעייתו זהבה, בתו של ר' יונה גרינוולד מירושלים, ולקראת ראש השנה של שנת תשל"ו היגר יחד עם רעייתו לארצות הברית והתיישב בשכונת בורו פארק.

בקיץ של אותה שנה עבר להתגורר בשכונת קראון הייטס, ועסק במשך שלוש שנים כטבח במוסדות אהלי תורה המקומיים. עם פרישתו ניסה לעסוק במשאיות ובשנת תש"מ רכש חנות ברחוב קינגסטון ופתח בה פיצריה.

כיום הוא מתגורר בעיר שדרות.

עסקנות ציבורית

בשנת תשמ"ו נפטר הרב זלמן שמעון דבורקין שכיהן כרבה של השכונה, והרבי דרש שיעשו בחירות דמוקרטיות בין תושבי השכונה לאיוש משרת הרבנות על ידי שלושה רבנים שייבחרו בצורה ישירה על ידי הקהל.

כהקדמה לכך, הוקם ועד הנציגים והרב ברוק נמנה על ראשי העסקנים שפעלו בענין לקידום רצונו של הרבי.

ארבע שנים לאחר השלמת הקמתו המחודשת של בית דין צדק קראון הייטס, התקיימו בפעם הראשונה בחירות לועד הקהל של השכונה, ולאחר התמודדות צמודה זכה בקולות הנדרשים והתמנה כחבר בועד.

באותה שנה מכר את חנות הפיצה שבבעלותו, ורבני השכונה ביקשו ממנו להתחיל לעסוק בשכר בניהול ועד הכשרות שתחת בית הדין.

היות ועל פי החוקים שנקבעו בקווי היסוד של ועד השכונה היה על חברי הועד לעבוד בהתנדבות ולא היה ניתן להעסיק בתשלום את אחד מחברי הועד בתפקידים הקשורים למוסדות המרכזיים של קראון הייטס, נוצר צורך לפטר את הרב ברוק קודם התמנותו כחבר ועד הכשרות. הצדדים הנוגעים בדבר כתבו על ההצעה לרבי, ולאחר שהתקבל האישור בוצעו ההליכים הדרושים והרב ברוק מונה כמנהל ועד הכשרות, אותו ביסס ופיתח במשך קרוב לעשרים שנה.

בשנים האחרונות לפעילותו התעוררו טענות שונות על צורת ההתנהלות שלו, אך הוא קיבל גיבוי מלא מרבני השכונה, והמשיך לפעול למרות חיכוכים שנוצרו בין ועד הכשרות לארגון OK וארגוני כשרות נוספים.

בשנת תשס"ז נפגע בתאונת דרכים, ובמקביל ביקש לפרוש מהנהגת ועד הכשרות. בועידה מיוחדת שהתקיימה במשרדי בית הדין ברחוב קינגסטון בהשתתפות מספר עסקנים ורבני השכונה, התחייבו בפניו הנוכחים לדאוג לתשלום המשכורות שחייבים לו, וביקשו ממנו להישאר בתפקיד עד סוף השנה[1].

משפחתו

הערות שוליים