קער א וועלט היינט
קער אַ וועלט היינט (בתרגום מייידיש: הפוך את העולם היום) הוא מטבע לשון חב"די אותו טבע הרבי בהתוועדות מיוחדת בי"ב תמוז תשד"מ, המבטאת את הנחיצות בעבודת דור השביעי להביא לימות המשיח. מטבע לשון זו נפוצה כסיסמאות במחנאות הקיץ, במודעות התעוררות המעודדות יציאה למבצעים ועוד.
מקור הביטוי
לרגל חג הגאולה י"ב תמוז תשד"מ, ערך הרבי התוועדות בהשתתפות אלפי חסידים ב-770, ולקראת סופה דיבר בכאב על חורבן בית המקדש ועל כך שהדבר צריך לגעת לכל יהודי ולהניע אותו לפעולה משמעותית, עד ש'יהפוך את העולם' בדיוק כפי שהיה נוהג אם היה רואה את בית המקדש עומד ונחרב מולו, ואלו עיקרי דבריו בתרגום ללשון הקודש:
והוא, מה שטוען הרגורצ'ובי, הענין בנית בית המקדש וחורבן בית המקדש, שחורבן בית המקדש הוא "דבר הנמשך". היינו שאין הפירוש בזה, שבית המקדש נחרב לפני בערך אלפיים שנה, ומאז יש "אבלות ישרה", שלכן כשמגיע תשעה באב ושלושת השבועות וכיוצא בזה, וכן בכל יום אומרים "ותחזינה עינינו", ומתפללים על הגאולה וכו', היינו שזהו דבר שאירע לפני למעלה מאלף תשע מאות שנה - 'אומר על כך [הרוגורצ'ובי]: לא! חורבן בית המקדש הוא "בכל יום ויום", ובמילא מובן מזה כיצד צריכה להיות הצעקה "עד מתי" בכל יום ויום!
והוא אומר, שזה ירושלמי מפורש. איתא בירושלמי[1], ש"כל מי 'שלא נבנה' בית המקדש בזמנו כאילו חרב בית המקדש בזמנו"!
אומנם עברו כבר אלף תשע מאות שנה, ועוד שנים לאחרי זה. אבל היות שהיום הוא יום חמשי פרשת פנחס, ונמצאים כבר לאחר תפילת מעריב, ולא נבנה בית המקדש – צריכים לדעת, שצריכה להיות הצעקה על הגאולה כאילו חרב ביום חמשי פרשת פנחס!
והיות שיהודים צעקו אתמול עד מתי, ושלשום צעקו "עד מתי" וכל הימים שלפני זה צעקו "עד מתי", ואחר כך רחמנא ליצלן "'חרב בית המקדש'" היום בבוקר או היום בצהרים – מובן מזה כיצד צריכה להיות הצעקה עד מת כעת!
וכאמור – אין זה ענין של "פשט'ל". אלא זו הלכה בתורה. שבתורה כתוב "'מי שלא נבנה בית המקדש בימיו'" כאילו
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין כך וכך;נצייר לעצמנו, כאשר נשרף בית המקדש ועומד לו שם יהודי שהוא יהודי קשה, ויהודי מאובן (א הארטער איד, א שטיינערנער איד), עם "'לב האבן'", ורואה כיצד נחרב בית המקדש בימיו – הרי היה הופך עולם (געקערט א וועלט)!
אומרת תורת אמת ותורת חיים, הוראה בחיים: קער אַ וועלט היינט!!!
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ יומא פ"א ה"א. ומובא גם במדרש תהלים סוף מזמור קלז