רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
הרבנית רבקה אשת כ"ק אדמו"ר המהר"ש (בזיווג שני), הייתה אחת הדמויות המשפיעות בחסידות חב"ד.
ימי קטנותה
נולדה לאבי' הרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב ולאמה הרבנית חיה שרה, בתו של אדמו"ר האמצעי, בשנת תקצ"ג[1] או בי' מרחשוון תקצ"ה[2] בעיירה ליובאוויטש.
בכ"ד אייר תקצ"ז נפטר אבי' ר' אהרן אלכסנדרוב.
בצעירותה סיפרה לה אימה סיפורים רבים על רבותינו נשיאנו, ואף הביאה לה ספר הכתוב בכתב ידו של אבי' הכולל סיפורים ששמע[3].
בשנת תר"ג נישאה אימה לר' אהרון זסלבסקי בן הרבנית פריידא, והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא הבתטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'[4].
בשנת תר"ה חלתה אימה מאד, ואירוע זה - שנמשך כשנה - השפיע על האחיות מאד, עד שנהיו מדוכאות מאד
בי' אדר תר"ו נפטרה אימה. בחצי השנה הבאה התגלגלו בבית קרובים ובחודש מנחם אב תר"ו סבתה, הרבנית שיינא אספה אותה ואת אחותה צבי' גיטל וגידלה אותם בביתה.
אחותה צבי' גיטל השגיחה עלי' מאד, הן בגשמיות והן ברוחניות, הרבנית סיפרה כי פעמים גרמה לה אחותה לבכות, עם זאת, השגת אחותה עלי' השפיעו עלי' לאורך כל ימי'.
שידוכה ונשואיה
בח' סיוון תר"ח נשא אדמו"ר המהר"ש את רעייתו הרבנית סטערנא, בת רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).
אמנם, לא ארכו הימים ונפטרה הכלה.
מיד עם פטירתה שלחה הרבנית שיינא שליח לחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, לבקשו להשתדך עם אחת מב' נכדותי' היתומות הגדלות בביתה. הרבנית רבקה הייתה אז בת 15 או 13 שנה.
אמנם, עמדו אז על הפרק הצעות אחרות, וכך התעכבו העניינים.
בשנת תר"ט, הושב בי"ד של ג' אנשים: הרב אברהם הכהן - רב העיירה ליובאוויטש, הרב זלמן מינאוויטש ורבי יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק), לדון בעניין השידוך עם האחיות.
במהלך הדיונים נזכר אדמו"ר המהר"ש כי בהניותו בן שלוש אמר כי יקח את הילדה רבקה (היינו רבנית רבקה) לאשה, והנוכחים שחקו עליו, אמנם כעת נזכר במעשה זה וחשב כי לא בחינם הי' העניין, אמנם ירא לקחתה מפני כבוד אחותה בכורתה.
בתוך כך פסק בית הדין כי יש להתעניין בהצעת האחיות הנ"ל, אמנם לא החליט מי מהם תיבחר.
כאשר נודע לאדמו"ר הצמח צדק על החלטת בית הדין נהנה מאד, כי אף הוא תמך בהצעה, והחל מספר בשבח אביהם ר' אהרן.
כעבור מספר חודשים כינס שוב את בית הדין, והוחלט כי עקב המעשה שאירע בקטנותם, ינשאו אדמו"ר המהר"ש והרבנית זל"ז, ולא יחושו לעניין הבכורה.
בחודש ניסן תר"י-(ט) הגיע ר' אברהם הכהן לבית הרבנית שיינא, סיפר לה כי בית הדין פסק לקחת את אחת מנכדותי', ואמר לה כי אדמו"ר הצמח צדק קורא לנכדתה צבי' גיטל לבוא אליו.
צבי' גיטל הגיע אליו, והוא דיבר איתה ושאלה אם היא מוחלת, ואמר לה כי הוא ידאג לה כאב לביתו, והיא אמרה כי היא מוחלת מחילה גמורה, ובאותו בערב התקיימו התנאים בין הרבנת רבקה למהר"ש ברוב עם ובפאר גדול.
חייה
בשנת תרנ"ז, כאשר נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" הרבנית השגיחה בעצמה על הכנת האוכל. התעניינה בשלומו של כל בחור שלמד בישיבה ובמצבו בלימודים.
נכדה, אדמו"ר הריי"צ כותב כי הרבנית הייתה "בעלת שמועה" ונהגה לספר לו סיפורים רבים.
חלקה כבוד רב לבעלה. מסופר כי באחת הפעמים יצאה מחדרו ושיפולי שמלתה נתפסו בדלת. מחמת יראת הכבוד לבעלה לא רצתה לפתוח את הדלת ולהפריע לו, על-כן נשארה לעמוד מספר שעות ליד הדלת עד שאדמו"ר המהר"ש יצא מהחדר.
בערב כ"ט אלול תרמ"ג נכנס אדמו"ר המהר"ש אל הרבנית ואמר לה מילים אחדות. הרבנית הבינה כי באותה שנה יסתלק מהעולם ושאלה מה יהיה על הילדים הקטנים. אדמו"ר המהר"ש השיב: 'אני אעלה 32 מדרגות למעלה ואת תעלי 32 מדרגות למטה'. אלו היו 32 השנים שהרבנית המשיכה לחיות אחר הסתלקותו עד לחורף תרע"ד בו חלתה.
הסתלקותה
בשנותי' האחרונות סבלה רבות ממחלות קשות, ונסעה להירפא במקומות מרפא[6], וכל אותו הזמן דיברה שתסתלק בגיל שמונים, זאת כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירכה באריכות ימים, וכיוון שברכת צדיק לאריכות ימים היא לשמונים שנה, הרי שתסתלק בגיל שמונים[7].
ביום חמישי ט' שבט תרע"ד, לעת ערב, החלה לדבר ולספר רבות אודות חותנה אדמו"ר הצמח צדק ובעלה אדמו"ר המהר"ש.
במהלך הלילה שהה אדמו"ר הריי"צ ליד מיטתה, בד בבד, נשלח מברק מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להודיעו על המצב, כיוון שהי' אז מחוץ למדינה[8].
לעת בוקר של י' שבט תרע"ד, ביקשה מהרבי הריי"צ את הסידור, היא קראה קריאת שמע והתפללה תפילת שמונה עשרה, לאחר מכן הניחה את ידי' על ראש הרבי ואמרה "יישר כח פאר דער טרחה" [9] הרבי ניגש להניח את הסידור על מקומו, וכשחזר ראה שנפטרה[10]
לקריאה נוספת
- דברי ימי הרבנית רבקה מאת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
משפחתה
בעלה: אדמו"ר המהר"ש
בניה:
בנותיה:
הערות שוליים
- ↑ לוח היום יום, הקריאה והקדושה, ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש (אדמו"ר שליט"א), וראה בדברי ימי הרבנית רבקה עמ' כ"ד שמרת גיטל אחותה נולדה בשנת תקצ"ג
- ↑ רשימת דברי ימי הרבנית רבקה, וראה שם עמ' ד' הערה 9
- ↑ לסיפורים אלו הייתה השפעה רבה על מהלך חיי' לאחר מכן (ראה ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, קיץ ש"ת עמ' 170 ואילך)
- ↑ דברי ימי הרבנית רבקה, ועיין עוד בקובץ פרקים בתולדות חב"ד מאת הרב שלום דובער לוין.
- ↑ כן ברשימת דברי ימי הרבנית רבקה, ברשימות חוב' קע"ה נכתצב כי יש ספק בדבר. התאריך של תר"ט מופיע ב: היום יום, הקריאה והקדושה, ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ ועוד. ובספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ - תש"ד עמ' 5 כתוב שנישאו בתרי"א, וצ"ע.
- ↑ בסיוון תרס"ב לריגא, בקיץ תרס"ג לדובלען ולריגא (יחד עם הרז"א), בשבט תרס"ד לבדיקת רופאים בחו"ל, בתמוז תרס"ה ליאנושפל, מתמוז תרס"ז ועד חשוון תרס"ח לדובלען ולריגא, ובתמוז תרס"ח שוב לדובלען. מאז לא איפשר לה מצב בריאותה לנסוע שוב.
- ↑ ספר הזכרונות - חלק ג'
- ↑ החסיד פרט זה שנוי במחלוקת בקרב החוקרים
- ↑ רשימות חוברת ה' עמ' 26.
- ↑ לגרסאות אחרות ראה זכרון לבני ישראל עמ' מ"ג, לקוטי סיפורים עמ' רכ"ה, ועוד. והגרסא דכאן עיקר.