יעקב ליפסקר

הרב יעקב (יענקל) ליפסקר (שבט תרס"ד - כ"א סיון תשמ"ה) זכה לשמש כמשב"ק של הרבי בביקורו בפריז בשנת תש"ז, וכגבאי בית הכנסת ובית המדרש ב-770, וכן כיו"ר ועד הבנין של 770. היה אמן יד, ויצר רהיטים רבים מעץ עבור בית המדרש, עשוי מעצים משובלים. ארון הקודש והסטנדר שיצר מפארים את 770 עד היום.

תולדות חיים

נולד בשנת תרס"ז ברוסיה לאביו הרב חיים צבי ליפסקר, רבה של פולטבה ולאמו בת שבע. בשנת תרצ"ד התחתן עם מרת ליובא אלטע טייבל לבית לפקיפקר.

בין השנים ת"ש ותש"ה התגוררו בכותאיס שבגרוזיה, שם החזיקו מבחינה גשמית את ישיבת תומכי תמימים כותאיס.

בשנת תש"ז ברחו מרוסיה לצרפת, שם בישלה מרת ליפסקר את האוכל לרבי ור' יעקב היה מביא לו את האוכל. בשנת תש"ח נפרד מאחיו ר' מיכאל ליפסקר והיגר לארצות הברית, שם קבע את מגוריו בשכונת 'לאער איסט סייד' במנהטן, ועל פי בקשתו של הרש"ג שימש במשך תקופה קצרה כשד"ר עבור מרכז ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית. למרות שהצליח בתפקידו, הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעזוב את עיסוקו כשד"ר, והורה לו לרכוש חווה חקלאית בניו ג'רזי^[1].

בעקבות הקשיים ביקש למכור את החווה, אך הרבי לא הסכים לו, ורק בשנת תשי"ד בסיומה של יחידות הסכים לו הרבי לעבור להתגורר בקראון הייטס. כעבור מספר שנים, מונה כגבאי ב770, וסייע רבות להרחבת המקום. בין היתר תרם את במת העץ וארון הקודש של הזאל הגדול והיה יו"ר "ועד הבניין" של 770.

לפרנסתו, ניהל חנות מכולת קטנה, ומכר מצרכי מזון לתושבי קראון הייטס.

נפטר בכ"א סיון תשמ"ה, ונטמן בחלקת חב"ד שבבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.

אמן יד

שעון מעשה ידיו של הרב ליפסקר שהוענק לרבי במתנה לרגל יובל החמישים לנישואיו

הרב ליפסקר התמחה בעבודת יד, והשקיע זמן ועמל רב ביצירת רהיטים מהודרים שהתאפיינו בשילוב פיסות עץ בצבעים שונים. רהיטים אלו זכו לפאר את הזאל הגדול והזאל הקטן ב770, וכן את ביתו הפרטי של הרבי. חפצים בסגנון זהה העניק גם לבני משפחתו לרגל שמחות משפחתיות, דוגמת מגש מהודר מעץ לחלות, וכדומה.