יוסף קלארמן
יוסף קלארמן (תרס"ט - י"ט טבת תשמ"ה) היה פעיל ציוני, ממנהיגי תנועת החירות ועיתונאי.
תולדות חיים
נולד בשנת תרס"ט למשפחה הנמנת על חסידי גור, ונקרא על שם האדמו"ר מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר. כנער צעיר הוא נמשך אחר תנועת הציונות, ונמנה על תומכי הציונות הרוויזיוניסטית, והיה מקרוביו של זאב ז'בוטינסקי מנהיג התנועה. החל משנת תרצ"ד כיהן כממלא מקום יושב ראש התנועה בפולין. היה סגן יו"ר העיתון היידשי "אונזער וועלט" של התנועה.
בשנת ת"ש עלה לארץ ישראל ומונה בתור יו"ר הוועד העליון של ההסתדרות הציונית החדשה. בעת מלחמת עולם השנייה נשלח לרומניה לצורך פעילויות עיתונאיות וציוניות.
בשנת תשכ"ד מונה בתור יו"ר ברית הציונים הרוויזיוניסטים, שפעלה במשותף יחד עם תנועת חירות בראשות מנחם בגין תחת השם "ברית חרות הצה"ר". בשנים תשכ"ח - תשל"ח עמד בראש עליית הנוער לישראל. במשך מספר פעמים שימש בתור סגן הפדרציה הבין-לאומית של קהילות הילדים "פיצ'ה".
קשריו עם חב"ד
בשנת תשי"ח במהלך ביקור שערך בארצות הברית, הוא הגיע לבקר את הרבי ונכנס ליחידות אצלו למשך מספר שעות, שעסקה בנושאים המדיניים. בשנת תשי"ט הגיע קלארמן ליחידות נוספת אצל הרבי, בה התעניין הרבי בפעולותיה של מפלגת חירות וזיקתה לדת[1].
בי"ב סיוון תשי"ט התקיים כינוס ארצי של חסידי חב"ד בארץ ישראל. לכנס הגיע יוסף קלארמן מראשי תנועת חירות שסיפר על קשריו הרבים עם הרבי. כאשר נשאל על ידי הקהל, האם ידוע לו מהי הסיבה שהרבי אינו עולה לארץ ישראל, השיב בשלילה. בתגובה ביקש ממנו הרב שניאור זלמן גרליק, שבביקורו הבא אצל הרבי יברר זאת. ואכן בביקור שערך יוסף קלארמן לאחר מכן, הוא ציין בפני הרבי את העבודה שהוא לא ביקר בארץ, שהפטיר לו: "כן, יש לי קבלה..."[2].
לפני הבחירות שנערכו בשנת תש"כ הורה לו הרבי להפעיל לחץ על השר חיים משה שפירא שיפעל להקמת חזית דתית[3].
בראיון שנערך עמו בחודש כסלו תשכ"ב בעיתון "חירות", סיפר בהרחבה על קשריו עם הרבי ותיאר את דמותו, ובין השאר סיפר שבאחת מפגישותיו עם הרבי, הוא סיפר לרבי על ההתלהבות שיש מצד פשוטי העם כלפי הרבי, והרבי השיב לו ש: "מה אתה מתפלא, הרי גם לך היה רבי!", קלארמן שאל את הרבי האם הוא מתכוון לאדמו"ר מגור שהיה רבו בנעוריו, אך הרבי השיב לו שהוא מתכוון לזאב ז'בוטינסקי[3].
בכ"ד טבת תשכ"ג נערכה ועידה הארצית של תנועת החירות, הרבי שלח לקלארמן מכתב ברכה לרגל פתיחת הועידה בה ציין את חשיבותו של יום כ"ד טבת כיום הילולת אדמו"ר הזקן והביע את צערו שהוא אינו יכול להשתתף בוועידה.
ציטוטים על הרבי
- "תכונתו העיקרית [של הרבי] היא אהבת ישראל, כל פרט ופרט מישראל חביבים עליו. כאשר מזכירים בפני הרבי שם של יהודי שאינו שומר תורה ומצוות ואינו מקפיד בקלה כבחמורה, אין הוא משמיע דופי, אינו מלמד קטיגוריה, ואדברה משתדל לקרב אליו"[3]