קשריו עם חב"ד

בשנת תשי"ח במהלך ביקור שערך בארצות הברית, הוא הגיע לבקר את הרבי ונכנס ליחידות אצלו למשך מספר שעות, שעסקה בנושאים המדיניים. בשנת תשי"ט הגיע קלארמן ליחידות נוספת אצל הרבי, בה התעניין הרבי בפעולותיה של מפלגת חירות וזיקתה לדת[1].

בי"ב סיוון תשי"ט התקיים כינוס ארצי של חסידי חב"ד בארץ ישראל. לכנס הגיע יוסף קלארמן מראשי תנועת חירות שסיפר על קשריו הרבים עם הרבי. כאשר נשאל על ידי הקהל, האם ידוע לו מהי הסיבה שהרבי אינו עולה לארץ ישראל, השיב בשלילה. בתגובה ביקש ממנו הרב שניאור זלמן גרליק, שבביקורו הבא אצל הרבי יברר זאת. ואכן בביקור שערך יוסף קלארמן לאחר מכן, הוא ציין בפני הרבי את העבודה שהוא לא ביקר בארץ, שהפטיר לו: "כן, יש לי קבלה..."[2].

לפני הבחירות שנערכו בשנת תש"כ הורה לו הרבי להפעיל לחץ על השר חיים משה שפירא שיפעל להקמת חזית דתיתתבנית:שם=חירות.

בראיון שנערך עמו בחודש כסלו תשכ"ב בעיתון "חירות", סיפר בהרחבה על קשריו עם הרבי ותיאר את דמותו, ובין השאר סיפר שבאחת מפגישותיו עם הרבי, הוא סיפר לרבי על ההתלהבות מצד פשוטי העם שיש כלפי הרבי, הרבי השיב לו ש: "מה אתה מתפלא, הרי גם לך היה רבי!", קלארמן שאל את הרבי האם הוא מתכוון לאדמו"ר מגור שהיה רבו בנעוריו, אך הרבי השיב לו שהוא מתכוון לזאב ז'בוטינסקי[3].

בכ"ד טבת תשכ"ג נערכה ועידה הארצית של תנועת החירות, הרבי שלח לקלארמן מכתב ברכה לרגל פתיחת הועידה בה ציין את חשיבותו של יום כ"ד טבת כיום הילולת אדמו"ר הזקן והביע את צערו שהוא אינו יכול להשתתף בוועידה.

ציטוטים על הרבי

  • "תכונתו העיקרית [של הרבי] היא אהבת ישראל, כל פרט ופרט מישראל חביבים עליו. כאשר מזכירים בפני הרבי שם של יהודי שאינו שומר תורה ומצוות ואינו מקפיד בקלה כבחמורה, אין הוא משמיע דופי, אינו מלמד קטיגוריה, ואדברה משתדל לקרב אליו"[3]

הערות שוליים

  1. עיתון חרות, י"ג סיוון תשי"ט, עמ' 3.
  2. התמים הראשון, עמ' 216 - 217.
  3. 3.0 3.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם חירות