בית שמש היא עיר במרכז ארץ ישראל, מיקומה הוא בין תל אביב לירושלים, בין שפלת החוף להרי ירושלים.

שליח הרבי הרב ויינר והרב רפאל צבי הרטמן מעניקים לראש העיר מהדורת תניא שהודפסה בעיר
תהלוכת ל"ג בעומר בעיר בהשתתפות אלפי ילדים

בית שמש נזכרת מספר פעמים בתנ"ך, והעיר הנוכחית נבנתה על חלק ממקומה בעבר. בכ"ז כסלו תשי"א נבנתה העיר כמעברה בשם "הר-טוב" ובי"ג תמוז תנש"א הוכרזה כעיר, כיום העיר מונה כ-145,000 תושבים ושטחה הוא כ-42,000 דונם

בעיר פועלת קהילת חב"ד גדולה המונה כ-300 משפחות, עם מוסדות חינוך, רבני קהילות, ובתי כנסת רבים.

אוכלוסייה

העיר מיושבת בשומרי תורה רבים. בשנת תשס"ט נבחר לראשונה לראשות העיר יהודי שומר תורה ומצוות ר' משה אבוטבול, שזכה לתמיכת קהילת חב"ד, ובשנת תשע"ה בבחירות מתוקשרות שלוו בהתערבות פוליטית כלל ארצית, נבחר שוב על חודו של קול בסיועה של קהילת חב"ד המקומית.

במקרא ובחסידות

העיר בית שמש מוזכרת בתנ"ך במספר הקשרים, והיא נפלה בחלוקת הארץ בחלקו של מטה יהודה, בגבול הצפוני של הנחלה שלו[1], וניתנה ללווים[2].

למעשה, בתקופת כיבוש הארץ על ידי יהושע היו מספר ערים בארץ שנקראו בשם דומה או זהה, על שם ההיכלות לשמש שהכנענים הקימו בהן.

העיר היוותה גבול בין ישראל לפלישתים, ובנביא מוזכר שכאשר הפלישתים החזירו את ארון הברית שלקחו בשבי, הניחו אותו בעקרון על עגלה, ובעלי החיים משכו את העגלה מעצמם אל בית שמש[3].

העיר מוזכרת בתנ"ך בעוד מספר הקשרים, בשל מיקומה האסטרטגי[4].

בחסידות מוסבר ששם העיר 'בית שמש' מורה על גילוי האור האלוקי הבלי גבול, והמשמעות בעבודת השם של תושבי בית שמש, היא עבודת השם מתוך ביטול, החל מביטול היש לפי הכוחות שלהם, ועד שמגיעים בסיוע מלמעלה לדרגה העליונה יותר של ביטול במציאות.

וזה מה שמתואר בנביא על העליה של ארון הברית מהפלישתים, מקום המורה על החושך של הגלות, לביטול הנעלה שממשיך את האור האלוקי הגבוה ביותר[5].

אצל הרבי

בעת ביקורו של ראש העיר אצל הרבי, ביום ראשון ה' מנחם אב תשמ"ט בעת חלוקת הדולרים, לאחר שהוצג על ידי המזכיר הרב גרונר, הרבי חייך אליו והושיט לו את היד, וראש העיר נישק, אותה, ולאחר מכן אמר לו הרבי: "בית שמש הוא הבית של השמש, שמשם השמש מאירה לכל העולם כולו, שזה הולך על שמש ומגן ה' אלוקים, ובעת ביאת משיח תתגלה השמש בתוקפה"[6], והרבי העניק דולר אחד עבורו ודולר אחד עבור כל העיר.

קהילת חב"ד בבית שמש

בית חב"ד

בשנת תשמ"ח התיישב במקום שליח הרבי, הרב אליעזר ויינר, שהיה לחסיד חב"ד הראשון בעיר. בשנת תשמ"ט הגיע לעיר הרב משה ריבקין והצטרף לפעילי בית חב"ד.

כיום יש בעיר כעשרה בתי חב"ד:

  • בית חב"ד באזור תעשיה - הרב משה ריבקין
  • בית חב"ד רמת בית שמש א' - הרב אהרן שמידט
  • בית חב"ד בית שמש הותיקה - הרב מנחם מענדל ויינר
  • בית חב"ד שער העיר - הרב מנחם ריבקין
  • בית חב"ד יפה נוף - הרב שלום מישולובין
  • בית חב"ד שכונת המשקפיים - הרב עמוס הלוי אזיזוף
  • בית חב"ד לב העיר - הרב מנחם מענדל ליפש
  • בית חב"ד רמת בית שמש ג' - הרב בנימין מנדלסון
  • בית חב"ד חפציבה - הרב יעקב יהודה שוורץ
  • בית חב"ד רמה ד' - הרב מנחם ידגר

קהילת חב"ד

עד לשנת תשנ"ט פעלה בעיר קהילת חב"ד קטנה יחסית שכללה עשרות משפחות בלבד. בשנת תשנ"ח הוקמה השכונה החדשה רמת בית שמש ומשפחות רבות מחסידי חב"ד הגיעו להתגורר בה, ותוך זמן קצר הוקמו בעיר מוסדות חינוך חב"ד לגילאי הגן והיסודי.

עם בנייתם של רמות נוספות וביסוסה של קהילת חב"ד בעיר, לצד הקמתה מחדש של הישיבה קטנה בשנת תשע"ח ופתיחתה של ישיבה גדולה לקראת שנת הלימודים תש"פ, הביאה לתנופת התפתחות נוספת בקהילה ומוסדותיה.

נכון לשנת תשע"ט מתגוררות בכלל העיר למעלה משלוש מאות משפחות חב"ד.

רבני בתי כנסת חב"ד השונים:

מוסדות חב"ד בעיר

מוסדות חב"ד שפעלו בעיר

ועד הקהילה

תפקידו ליצג, לתאם ולאחד את כל אנ"ש המפוזרים בשכונות העיר השונות ומתפללים בבתי הכנסת המרוחקים ואת המוסדות על ידי פעולות משותפות.

חברי הועד: הרב רפאל צבי הרטמן, הרב אליעזר ויינר, הרב יניב כהן, הרב זאב רייניץ, הרב ישראל בייזר, והרב שרגא נתן דהן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יהושע טו,י.
  2. יהושע כא, טז.
  3. שמואל א ו, יב-יד.
  4. מלכים א ד, ט. מלכים ב יד, יא-יג. דברי הימים ב כח, יח.
  5. אור התורה - סידור, עמוד יא.
  6. משולב מהתיעוד ביומן בית חיינו, ויומן פרטי מאת מערכת 'רבי דרייו' בתשורה מחתונת משפחת ברון.
  7. קדמה לכך ישיבה קטנה שהוקמה על ידי הרב סגל והרב זאב רייניץ, ופעלה מספר שנים עד לסגירתה, ובשנת הלימודים תשע"ח נפתחה מחדש באותו מקום על ידי הנהלה חדשה.
  8. בחלק מהשנים פעל בעיר, ובחלק מהשנים פועל בירושלים.