עלילת ווליז'

גרסה מ־06:21, 6 באוגוסט 2021 מאת חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (חלוקת קונטרסים העביר את הדף עלילת ווליז לשם עלילת ווליז')

עלילת ווליז הוא כינוי לעלית דם נגד יהודי ווליז בשנת תקפ"ג, באשמת הריגת ילד נוצרי כדי להשתמש בדמו לאפיית מצות

היסטוריה

בערב פסח תקפ"ג, נעלם ילד נוצרי מהעיר ווליז שבפלך ויטבסק, וכעבוד עשרה ימים הוא נמצא מת. מיד נופצה השמועה שהיהודים רצחו אותו בשביל להשתמש בדמו לאפיית מצות, ושני נשים נכריות העידו על המשפחות היהודית ברלין וצייטלין שהם עזרו בהריגת הילד. שני ראשי המשפחות נעצרו והועמדו לדין, אולם בשל חוסר ראיות הם שוחררו.

בשנת תקפ"ה הגיע הצאר אלכסנדר הראשון לביקור בווליז, ואישה נכרית אחת סיפרה לו את סיפור העלילה, והעידה בפניו שהנשים היהודית ביקשו ממנה לעזור בחטיפת הילד, וסיפרה איך הוא נחטף לביתו של הגביר שמריהו ברלין, ושם עונה עד מוות. הצאר אלכסנדר הראשון, הורה בשל כך למשול המחוז חובאנסקי לחדש את החקירה, וחובאנסקי מינה את התובע סטארחוב לחקור את החקירה.

בשל עדותה של האישה לפני הצאר, נעצרו 40 איש מהקהילה ונלקחו לכלא, שם הם עונו, וחלקם אף הם מתו, אך הם הכחישו כל קשר לעלילה.

השפעה על חב"ד

רוב יהודי העיר ווליז היו חסידי חב"ד, בשנת תקפ"ה ביקר אדמו"ר האמצעי בעיר ווליז והתארח אצל משפחתו של הגביר שמריהו ברלין[1], חובאנסקי שהיה שונא יהודים, מיהר להאשים את האדמו"ר האמצעי בעלילה, וגם בשל התערבותו של הגראף גאליצין הוא שוחרר[2].

מסופר שבעת העלילה, שאל אדמו"ר האמצעי את חותנו אדמו"ר הצמח צדק, למה יש עליו כל כך הרבה קטרוגים, אדמו"ר הצמח צדק ענה לו שזאת בשל כך שבעת שהוא אומר מאמר ומסביר את דברי אביו אדמו"ר הזקן, הוא מבליע את לשונו של אדמו"ר הזקן, עד שהשומע לא מבחין בין תורתו לתורת אדמו"ר הזקן הזקן, וכך משתכחת תורתו של אדמו"ר הזקן[3]

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • ש. גינצבורג, "אידישע ליידען אין צארישען רוסלאנד", נ.י., תרצ"ח.
  • מ.ד. ריבקין, "דם ודין", תל אביב תרצ"ג.

הערות שוליים

  1. מגדל עוז, עמ' קצ"ב.
  2. ספר התולדות של אדמו"ר הצ"צ, עמ' 127.
  3. בית רבי, חלק ב', פרק ו', הערה א'.