שבת שירה
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
שבת שירה היא שבת פרשת בשלח, הנקראת כך על שם שירת הים שנאמרה על ידי משה רבינו ועם ישראל לאחר מעמד קריעת ים סוף המתואר בפרשה.
מנהגי השבת
קריאת התורה
נוהגים לעמוד בעת קריאת שירת "אז ישיר"[1].
נוהגים בקריאת השירה שהבעל קורא מסיים כל פסוק שמוזכר בו שם ה' בניגון מיוחד[2].
בסיום הפרשה בפרשת זכירת עמלק קוראים "תמחה את זכר (ז' בסגול), ואחר-כך זכר (ז' בצירי) עמלק", הן בשביעי והן במפטיר.
'שווארצע קאשע'
המנהג לאכול בשבת שירה 'שווארצע קאשע' (דיסה שחורה ממין קטניות)[3].
מקור המנהג באכילת ה'שווארצע קאשע' נזכר בשבת שירה תש"ב בסיפור אדמו"ר הריי"צ[4]:
"המהר"ל מפראג [שהיה מייסד, מבסס ומפיץ של מנהגי ישראל] קבע מנהג[5], אשר בשבוע של פרשת בשלח היה מורה לכל מלמדי התינוקות ולכל ההורים לילדים[6] קטנים, לקבץ את הילדים בשבת שירה בחצר בית-הכנסת ולספר לילדים את סיפור קריעת ים סוף, כיצד שרו הציפורים וציפצפו בשעה שמשה וכל בני-ישראל, אנשים ונשים, שרו את שירת 'אז ישיר', והילדים הקטנים קטפו פירות מעצי הים[7] והאכילו את הציפורים ששרו ורקדו.
המהר"ל היה מצווה לתת לילדים 'קאשע' [דייסה] שיתנוה לפני התרנגולים והציפורים, לזכר פירות הים שבהם האכילו הילדים הקטנים את הציפורים[8]. לאחר מכן היה המהר"ל מברך את כל הילדים ואת ההורים, שיזכו לחנך את הילדים ולגדלם לתורה, לחופה ולמעשים טובים".
בתורת החסידות
הרבי דיבר[9] אודות מיוחדותה של שבת זו, ואמר שבה נעשית עיקר העליה שנעשית בכל שבתות השנה על ידי השיר. "שיר" שייך במיוחד ליום השבת, ככתוב "מזמור שיר ליום השבת", כפירוש במאמר המשנה במסכת שבת[10] "כל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכין בשיר", שכל עליה מדרגה לדרגה (שיוצאים מהדרגה הקודמת ונמשכים לעלות למעלה) היא על ידי שיר. ולכן גם עלית העולמות ביום השבת היא על ידי שיר. ועיקר העליה של יום השבת על ידי השיר היא בשבת שירה, וממנו נמשך גם בשאר השבתות.
כך גם כל עליות יום ההילולא של אדמו"ר הריי"צ בי' שבט עיקרם ושלימותם בשבת זו, שבת שירה.
..
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, הלכות ומנהגי חב"ד לשבת שירה. גיליון התקשרות 548
- הרב יצחק יהודה רוזן, שירה בפרשה מקור מנהג האכלת עופות על-ידי ילדים בשבת שירה וסיפור אדמו"ר הריי"צ על כך
הערות שוליים
- ↑ ספר המנהגים עמ' 31. לוח כולל-חב"ד. בדרך-כלל כשהרבי היה עומד בקרה"ת, הפנה פניו אל הס"ת מ"ויושע" מתחילת או מאמצע הפסוק לערך (לא היתה קביעות בזה) ועד גמר שירת מרים; וכן עמד בין שני אלה החל משנת תשל"ח מאז שהחל לשבת בקרה"ת.
- ↑ בבית חיינו נהוג לנגן ב"(והמים להם חומה) מימינם ומשמאלם" הראשון (יד,כב) כמו בסוף-פסוק רגיל, ובשני (יד,כט) כמו לפני "חזק", וכן בתיבות "ובמשה עבדו" (יד,לא). בשירה עצמה (פרק טו) מנגנים בכל מקום שבו מוזכר שם ה': פסוקים א-ג. ו. יא. טז-יט. ובשירת מרים (טו,כא): "שירו לה'... בים" וכן ב"נהלת בעזך אל נווה קדשך" (טו,יג). כן הוא בהקלטת קרה"ת של הבעל-קורא, ר' מרדכי שוסטרמן. אדמוה"ז היה קורא בתורה את שירת הים בנוסח-טעמים מיוחד, השונה מנוסח הקריאה דכל השנה וגם משאר השירות שבתורה, וכן נהגו גם כל בניו. הוא לימד זאת להרה"ק הרב"ש בן הצמח-צדק, שלימד זאת להרה"ק הרז"א אחי אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (לקוטי-דיבורים ח"ב עמ' 460. וראה בסה"ש תש"ו ע' 38, ובלה"ק בס' תולדות אדמוה"ז ח"ד עמ' 1070 משיחה בסעודת ליל שש"פ תש"ו).
- ↑ ספר המנהגים עמ' 72. לוח כולל-חב"ד. המקור - היום-יום, י"ז בטבת. ובהערות וציונים שם ח"ב ציין שהמנהג נזכר כבר בב"ח סי' רח ד"ה והתוספות מסתפקים. וכנראה קשור לכל האמור בקטע הבא (כיוון שהמאכל חביב על העופות).
- ↑ ספר-השיחות תש"ב עמ' 73.
- ↑ בשעתו העיר הרבי: "והלוואי היו מחדשים עתה מנהג זה בכל קהילות ישראל", 'התוועדויות' תשמ"ז ח"ב עמ' 448 (ועיי"ש בחריפות בעמ' 454 - בלתי מוגה). ובליקוטי-שיחות ח"ב עמ' 522 מבאר ההוראה מסיפור זה, עיי"ש. אולם למעשה, כשהציעו לפרסם עד"ז, נענו בהוראה: "לא להעתיק כל זה עתה - כי כנראה נשתקע המנהג לגמרי, וכשם שמצווה כו' כך כו'" (=כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע - היכל-מנחם ח"ב עמ' לו, מתאריך ו' שבט תשמ"ח, אבל בס' לקט הליכות ומנהגי ש"ק עמ' 75 תיקן שהמענה היה בשנת תש"נ, לאלה שרצו ללמד זאת לילדים ב'חדר'). וראה להלן הערה הבאה.
- ↑ והכוונה גם לילדות - כדמוכח מקריעת ים סוף (התוועדויות תשמ"ז שם, הערה 115).
- ↑ ראה שמות רבה כא,י.
- ↑ והעיר הרבי: "אלא שלא ראינו שכ"ק מו"ח אדמו"ר ינהוג כן. [ויש לומר מהטעמים לזה - מה שכתב אדמוה"ז בשו"ע (או"ח סי' שכד ס"ח) "יש נוהגים לתת חיטים לפני העופות בשבת שירה, ואינו נכון שהרי אין מזונותיהם עליך" (דפסק כהמג"א שאוסר, ולא כמו שמסיק בס' תוספת שבת הובא באורחות-חיים שם, שכיוון שנהגו כן לשם מצווה אין להקפיד בכך), ובימינו אלו לא מצוי שיהיו תרנגולים וכיוצא בהם שמזונותיהם עליך (כפי שהיה רגיל בדורות שלפני זה בעיירות הקטנות)]. "בכל זאת, הרי זה רק בנוגע להאכלת העופות, אבל בוודאי שיש לספר לילדים את כל הנ"ל, ובמיוחד - לנטוע בהם מידה טובה של רחמנות על בעלי חיים (שמתבטאת גם בסיפור דהאכלת העופות), "ורחמיו על כל מעשיו" - ספר-השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 222.
- ↑ שיחת דבר מלכות בשלח תשנ"ב.
- ↑ שבת ריש פרק ה'.