יהושע פישל שניאורסון
פרופסור יהושע פישל שניאורסון (ד' תמוז תרמ"ח-ה' סיון תשי"ח) היה ממשפחת אדמו"רי חב"ד קאפוסט שהתמחה בפילוסופיה, עסק במדעים, בעיקר בתורת הנפש. היה סופר בעל שיעור קומה, וניחן בזיכרון מיוחד ומטבע הדברים זכר סיפורי חסידים רבים שלא הגיעו לשמע אוזניים של החסידים והיו נחלתם של בית רבי בלבד.
תולדות חיים
ייחוסו לאדמו"רי חב"ד
נולד בד' תמוז תרמ"ח לאביו הרב שניאור זלמן מסטארדוב היה רבם של העיירות החסידיות רעפקא, הומיל וסטארדוב ומידידיו של אדמו"ר הרש"ב. אבי אביו, היה האדמו"ר שלום בער מרצ'יצ'ה, בן הרב מהרי"ל מקאפוסט, בן אדמו"ר הצמח צדק.
עם אדמו"רי חב"ד
היה בקשר עם אדמו"ר הריי"צ ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שכשרופאיו של אדמו"ר הריי"צ המליצו לו לספר לידיד דברים שבלבו, בחר בפישל.
מאוחר יותר, כאשר התגורר בתל אביב, ישב בהתוועדות חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה 'משקה' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי ש"לפני קריאת שמע שעל המיטה הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים, במצטרך לו בגשמיות וברוחניות", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד בהתקשרות בין חסיד לרבי.
יש עדות אחת לכך שהרבי הפנה חסיד לטיפול אצלו. המכתב פורסם בספר על ר' אברהם פריז - "אחד היה אברהם", במכתב מורה הרבי לר' אברהם לשלוח את בנו (שלום בער) אשר היה במצוקה נפשית קשה, לטיפול אצל פישל שניאורסאהן ש"מבין לרוח הבחור החב"די", לצד החשש כי המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו של בחור הישיבה. המכתב בלשונו: "הרב אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל מידות חכם ונבון מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן - יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי ישיבה ואותם שקיבלו חינוך חסידותי".
בתחום הספרותי
חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית (כמו כוחה של סנגוריה), סיפורי חסידים (סיפורי התגלות חסידיים), ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות השואה ועוד. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, אחד מספריו הידועים הוא הפרוזה "חיים גראביצער" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי חסידות חב"ד, קשייו ומשבריו. בסך הכל ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון.
השתייך לציונות, אך בספריו ניתן להבחין ברוח האוהדת את דרכו המקורית - דרך חב"ד.
- מספריו
התייחסויות הרבי לספריו
כאשר שלח פישל לרבי את ספרו סיפורי התגלות חסידיים, קיבל הרבי בברכה את ספרו ואף השיב לו במכתב מיוחד. במכתב כותב לו הרבי, בין היתר, על החסרון בהעברת סיפור מכלי לכלי ועל הצורך לשמור על מקוריות הסיפור כפי שסופר על ידי בעל המעשה עצמו. כשהכותב רוצה להכניס פרשנות משלו - ממשיך הרבי - יביא קודם הסיפור ככתבו וכלשונו ואחר כך יוסיף את פרשנותו והא והא איתנהו. כמו כן כאשר כתב פישל את ספרו כוחה של סנגוריה, סייע[דרוש מקור] לו הרבי בהשגת פרטים ומידע הקשורים למאורעות עליהם מדבר הספר.
פטירתו
נפטר בערב חג השבועות תשי"ח (1958).
משפחתו
היה נשוי למרת חנה רייזל לבית רייס, מהעיר קובנה שבליטא. לאחר השתקעותם בתל אביב, שימשה כיועצת משפטים ברבנות העיר תל אביב, ועסקה בהשכנת שלום בבתי ישראל. לזוג נולדה בת יחידה - מרת טובה, שהייתה נשואה לר' יצחק שכטר.
קישורים חיצוניים
- 'הפרופסור לבית שניאורסון', הרב ברוך שלום קליין, שטורעם נט.
לקריאה נוספת
- חיים גראביצר, מהדורת ידיעות אחרונות תשס"ג, אחרית דבר על המחבר מאת נתנאל לדרברג.