מחלוקת

מחלוקת בין יהודים, היא כאשר יהודים אינם באחדות, ואף ישנה שנאה ביניהם, המחלקת אותם בלבם זה מזה.

מחלוקת לשם שמים

פעמים רבות מוצאים אנו מחלוקת בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שבכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם, ונמצא שיש רק דיעה אחת שצודקת, למרות זאת, מחלוקת זו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים, כלומר שאין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם המידות נשארת עדיין הדיעה.

ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כבית שמאי, על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל.

בתורת רבותינו נשיאנו

בספרי רבותינו נאמרו ביטויים חריפים בגנות המחלוקת, אחת היא מהם היא מאמרו של אדמו"ר האמצעי:

כמה קשה המחלוקת, עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות

— אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, אגרת ט

מחלוקת היא אחת מהסיבות שגרמו את היווצרות הגלות ומעכבות את הגאולה. בתורת החסידות מוסבר שמכיון שחורבן בית המקדש נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא משיח, וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.

במכתב מט"ו אייר תשכ"ח כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק בו הוא כותב שילמדו בקונטרס הלחצו כדי להוסיף באחדות (ולמנוע מחלוקת שהייתה אז בכפר חב"ד)

בשיחה לרב צבי כהנא הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם הרשעים, היא דבר שאינו הגון, מכיון ש'המתאבק עם מנוול מתנוול גם כן כמותו'.