שם ע"ב (ע"ב תיבות)
כאשר שם הוי' הוא במילוי יודין: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. אזי הוא מגיע לגימטריא זו: ע"ב - המילוי של היוד רומז ליוד שהיא מרמזת על ספירת החכמה.
| שמותיו של הקב"ה |
|---|
| 7 שמות שאינם נמחקים |
| הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י |
| מילויים לשם הוי"ה |
| שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| שמות נוספים |
| אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה |
| כינויים |
| אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום |
פירושי השם
הפירוש הנפוץ לשם ע"ב הוא: שם הוי' במילוי יודי"ן (י-ו-ד, ה-י, ו-י-ו, ה-י) שהוא בגימטריה ע"ב (72)[1]. אך יש עוד כמה פירושים בשם ע"ב, ומהם: שם ע"ב[2] הרמוז בשלושת הפסוקים "ויסע" "ויבוא" "ויט"[3], שבכל פסוק יש 72 אותיות, והאותיות של שלושת פסוקים אלו מהווים שם קדוש של 72 תיבות שבכל תיבה 3 אותיות, ובכח שם זה בקע משה את הים[4].
הסדר הוא כך: לוקחים את האות הראשונה מהפסוק הראשון ("ויסע"), ואת האות האחרונה של הפסוק השני ("ויבוא"), ושוב לוקחים את האות הראשונה של הפסוק השלישי ("ויט") - וכך קבלנו את התיבה "ו-ה-ו". תיבה זו הינה התיבה הראשונה מבין 72 התיבות של שם זה. וכך בהמשך לוקחים את האות השניה של הפסוק הראשון, האות השניה מהסוף (= אחת לפני האחרונה) של הפסוק השני, והאות השניה של הפסוק השלישי וכך קבלנו את התיבה השניה של השם (י-ל-י) וכן הלאה[5].
מקורות: ראה זח"ב נב, א. פרדס שער כא (שער פרטי השמות) פ"ה. וראה אוה"ת בשלח ע' תקעה.
לפי פירוש נוסף[דרוש מקור], שם ע"ב יוצא מכתיבת שם הוי' באופן כזה: י, י-ה, י-ה-ו, י-ה-ו-ה (אופן כתיבה זו נקרא: אחוריים דשם הוי') - שגם זה בגימטריה ע"ב.
ולהעיר גם שספירת "חסד" בגימטריה ע"ב[6]. ויש לתווך.
ענינו של שם זה הוא ההמשכה למטה - לעולמות, שם זה הוא נמוך יותר משם מ"ב[דרוש מקור].
ראוי להוסיף, שבהקדמת הרמב"ן[7] כותב "עוד יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה שהתיבות מתחלקות לשמות בענין אחר וכל התורה כן מלבד צירופם וגימטריא של שמות, וכבר כתב רבינו שלמה בפירושו בתלמוד[8] ענין שם הגדול של ע"ב באיזה ענין הוא בשלשה פסוקי 'ויסע' 'ויבוא' 'ויט' ומפני זה ספר תורה שטעה בו באות אחת במלא או בחסר פסול כי זה הענין יחייב אותנו לפסול ספר תורה שיחסר בו ו"ו אחת מן מלת אותם וכו'.
הערות שוליים
- ↑ וראה פירוט במאמר ד"ה 'זה יתנו' תש"כ גם בנוגע לשאר השמות.
- ↑ מופיע ברש"י מסכת סוכה מה, ב. וראה גם זהר חלק א קח, ב. ובכ"מ.
- ↑ שמות פ' בשלח, יד, יט-כ-כא.
- ↑ ענין זה נתבאר בארוכה במאמר ד"ה כימי צאתך תשכ"ד ש'ויסע' - גילוי,'ויבוא' - שגילוי זה הוא רק לישראל אך צמצום למצרים,'ויט' - ועי"ז נבקע הים.
- ↑ ראה בארוכה בכל זה פרדס שער פרטי השמות (שכא) פ"ה.
- ↑ כמבואר בכמה מקומות בחסידות[דרוש מקור].
- ↑ סוף עמוד ט'.
- ↑ מסכת סוכה מה, א.