התייסדות חסידות חב"ד

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

רקע

את שיטת חסידות חב"ד ייסד אדמו"ר הזקן בשנת תקל"ב, אולם במשך שנים השיטה הייתה צפונה ולא פורסמה ברבים.

אחרי שבשנת תקל"ב הוחלט על חרם אצל החסידים מה שהחריף את ההתנגדות הגדולה לחב"ד, פטירתו של המגיד ממזריטש גרמה בעייה קשה, שכעת תלמידי המגיד נשארו לא מנהיג, שלושה מתלמידי המגיד ממזריטש קיבלו עליהם את רבי אברהם המלאך כנשיא עדת החסידים ע"פ הוראתו של המגיד ממזריטש, וכן שלחו לו "מכתב התקשרות".

באסיפה הראשונה של תלמיד המגיד הוחלט למנות אותו כמנהל החבריא קדישא, רבי אברהם המלאך ישב על כיסא הנשיאות במשך ארבע שנים עד לפטירתו בשנת תקל"ז, לאחר פטירתו הפצירו רבות תלמייד המגיד באדמו"ר הזקן להתמנות כנשיא עדת החסידים, אולם הוא עדיין סירב.

אסיפות תלמידי המגיד

ערך מורחב – אסיפות תלמידי המגיד

לאחר פטירת המגיד ממזריטש בי"ט כסלו תקל"ג, התאספו תלמיד המגיד כדי להטוות את המשך דרכם, במהלך השנים נערכו שלושה אסיפות כאילו:

• תקל"ג - באסיפה הראשונה שנערכה הוחלט על מינוי רבי אברהם המלאך כמנהל החבריא קדישא, רבי מנחם מענדל מוויטבסק כנשיא החסידים ברוסיה וליטא, ואדמו"ר הזקן להמסדר הכללי.
• תקל"ו - באסיפה השנייה הוחלט על כך שרבי מנחם מענדל מוויטבסק יסע לארץ הקודש, ושאדמו"ר הזקן יתמנה לנשיא עדת החסידים.

לאחר החלטות האסיפה החל רבי מנחם מענדל מוויטבסק להתארגן לנסיעה לארץ הקודש, אומנם גם אדמו"ר הזקן רצה לנסוע ואחרי הפצרות רבות הוא נשאר ברוסיה, אולם סירב לקבל את התפקיד "נשיא עדת החסידים", זמן קצר לפני צאתו של רבי מנחם מענדל מוויטבסק התאספו תלמידי המגיד לאסיפה קצרה בה טוו את המשך דרכה של החסידות.

הפצת תורת החסידות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הכתרת אדמו"ר הזקן כנשיא החסידות

לאחר הסתלקות המגיד ממזריטש בתקל"ג התחלקו גדולי תלמידיו בערים שכל אחד מפיץ את החסידות בעיר אחרת, אדמו"ר הזקן התיישב בויטבסק, רבי מנחם מענדל מוויטבסק בהורודוק ורבי אברהם מקאליסק בקאליסק, כאשר בראשם עומד רבי מנחם מנדל מוויטבסק כראש עדת החסידים, לאחר עליית רבי מנחם מענדל מויבסק לארץ ישראל בשנת תקל"ז התיישב אדמו"ר הזקן בהורדוק.

באותו העת רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק מינו את אדמו"ר הזקן, רבי ישראל מפולוצק ורבי ישכר דוב מליובאוויטש כמנהיגי עדת החסידים:

והנה בעז"ה כעת עמכם גדולים חקרי לב, חכמי חרשים ונבוני לחשים, גדולי העצה, מפורסמים בתורה ויראת ה' כל ימיהם, חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, ה"ה הרב המגיד החסיד ומפורסם בתורה וביראה, איש אלקי קדוש יאמר לו כבוד מוהר"ר ישראל פאליצקר ה' ישמרהו, וכבוד הרב מוהר"ר ישכר בער סג"ל, מ"מ דק' לובאוויטש, וכבוד הרב מוהר"ר שניאור זלמן נ"י, ה' ישמרם ויהי שמם לעולם, והחוט המשולש וכו', אשר בעז"ה בידם טובם מרב טוב הגנוז והצפון להאיר עיניהם ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם אמת

— ?

בשנת תקמ"ג עבר אדמו"ר הזקן מהעיר הורודק לליאזנא לשמש שם כמגיד מישרים, כל אותו העת לחצו עליו רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסקלשמש כמנהיג עדת החסידים, אולם אדמו"ר הזקן סירב לקבל את הנשיאות, בעת מאסרו נימק אדמו"ר הזקן את הסיבה שלא רצה לקבל את הנשיאות:"אין לי שום נחת רוח מהנוסעים אלי, כי אין נותנים לי אפי' פרוטה אחת בבואם למחנינו, ואדרבה יש לי צער גדול מהקנאה, אך מה לי לעשות, שכך חובה עלינו עפ"י דתינו, שכל היודע מחוייב ללמד למי שאינו יודע", ע"פ כן קיבל אדמו"ר הזקן בשנת תקמ"ו עליו את הנשיאות בעקבות הלחץ שהפעילו אליו.

אחרי שקיבל את הנשיאות, היו כמה שהתנגדו לכך והשמיצו אותו, כאשר אחד מאותם מתנגדים נפגש עם רבי מנחם מענדל מוויטבסק, הוא סירב לראות אותו בגלל פגיעתו באדמו"ר הזקן.כל אותו העת חיזקו אותו רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק ושלחו מכתבים לתלמידיהם שבו הם מכתירים כהמנהיג הבלתי מעורר של החסיים בליטא ורוסיה.

תקנות ליאזנא

עם התמנותו של אדמו"ר הזקן לנשיא עדת החסידים, נהרו אליו החסידים, בעקבות כך ייסד אדמו"ר הזקן את תקנות ליאזנא המגבילות את הנסיעה אליו:

ערך מורחב – תקנות ליאזנא

• כל חסיד רשאי להגיע רק פעם אחת בשנה לליאזנא.
• חסיד שהיה פעם אחת אצל הרבי, רשאי להגיע רק בשבתות 'מברכים'.
• אין להגיע בחודשים חשון וניסן לליאזנא.
• קודם הכניסה אל הרבי ליחידות יש לשכור דירה בעיר למשך שבועיים, ולעסוק בהכנה לכניסה ליחידות.
• אין לאף אחד מהבאים לליאזנא להתארח על דעת עצמו, אלא רק באמצעות הממונה.
• כתיבת הפיתקה עם בקשת הברכה מהרבי, צריכה להתבצע בבית, קודם הנסיעה לליאזנא.

מחלוקת אדמו"ר הזקן עם רבי אברהם מקאסליק

מכתבו של רבי אברהם מקאליסק
"וקא חזינא לספר הבינונים שהדפיס כת"ר, ולא מצאתי בו תועלת כל כך להצלת נפשות ... ויהי' הדבר ההוא סמוי מן העין, ועל הכלל חסידים די להם באמונת חכמים ושיכירו חסרונם. וחס אנכי על זרעי' דאבא ה"ה בנו המופלג הוותיק מו"ה דוב בער, לאשר כת"ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת"ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים ... וכל שכן אחים קטני האיכות ורבי הכמות אשר בכל עיר ועיר, המה אשר נקראו ראשי מנינים, ללמדם ספר הבינונים ... האמת והיושר כתבתי לאחי שיעמוד איש אחד בעזרו להקל מעליו איזה דבר, כוונתי היתה שיהי' האיש ההוא זקן ורגיל ומכיר ערכו, ושלא ידבר כי אם דברים פשוטים ... אהובי אחי נדרשתי לאשר לא שאלוני, כי האהבה מקלקלת השורה, ומהראוי שכת"ר יתן דעתו לכל אשר אמרתי"
?

המחלוקת

בשנת תקנ"ז הוציא אדמו"ר הזקן את ספר התניא כמו כן החל לומר את המאמרים באופן מורחב ומוסבר יותר, וכן מינה אברכים שידאגו להפיץ ולהסביר את תורת החסידות באופן שיהיה מובן לפשוטי העם. ספר התניא היה חידוש עצום ביחס לתקופה שלפני שיצא לאור משום שהיה הספר הראשון שהגיש את תורת החסידות באופן מורחב ומוסבר. כאשר שמע על כך רבי אברהם יצא בחריפות נגד השיטה. רבי אברהם טען כנגד החיבור שהוא סוטה מדרכה המקורית של תנועת החסידות. לדבריו סטה אדמו"ר הזקן מדרך ההנהגה שסללו "רבותינו" - כלומר המגיד ממזריטש ורבי מנחם מנדל מוויטבסק "שהיו נשמרים ונזהרים מאוד בדבריהם שלא להשמיע לרוב החסידים ורובם ככולם, כי אם בדרך מוסר ולהכניסם בברית אמונת חכמים". הוא סבר שאת הנהגת כלל החסידים יש לבסס על 'אמונת חכמים' ועל יראת שמיים פשוטה, בעוד שאת העיסוק ברזי תורה, אותם חשף רבי שניאור זלמן בספרו יש להגביל לבני עלייה. את דבריו ביסס על הפסוק "צדיק באמונתו יחיה" אל תקרי יִחְיֶה (בחירק) אלא יְחַיֶה, כלומר שהצדיק על ידי ידיעתו את רזי התורה פוטר את העם מהצורך ללמוד אותם ועליהם רק להאמין בצדיק. אדמו"ר הזקן השיב לו על כך. שיטתו של אדמו"ר הזקן היא שעל כל אחד להתבונן בעצמו בדברי חסידות ולתת להם להשפיע עליו ולא לסמוך על עבודתו של הצדיק.

בשנת תק"ס פרסם רבי אברהם מכתב בו הוא חוזר בו ממחלוקתו ומסכים על כך שדרכו של אדמו"ר הזקן לפיה צריך כל אדם להתבונן בדברי חסידות היא אמת ו"היא דרך הבעל שם טוב והרב המגיד... ואיך יעלה על הדעת לחלוק על זה".

היחסים בין הצדדים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

יחס רבותינו נשיאנו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.