נחום וולוסוב

גרסה מ־19:14, 1 באוקטובר 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א")

הרב נחום וולוסוב (א' טבת תרע"ד - ז' אדר תשס"ב), היה חסיד חב"ד תושב קראון הייטס שהיה אחד מראשי העוסקים בניהול רשת הישיבות המחתרתיות ברוסיה מתוך מסירות נפש.

הרב וולוסוב בתקופת מגוריו בארצות הברית

תולדות חיים

נולד בא' טבת תרע"ד בקרמנצ'וג שבאוקראינה, לאביו הרב צבי הירש וולוסוב ולאמו מרת פרידא. היות והוריו נפטרו בהיותו בגיל צעיר, גדל במחיצת סבו הרב אברהם אבא וולוסוב.

בשנת תרפ"ו בהיות בגיל 12 התחיל את מסלול לימודיו בישיבות תומכי תמימים, הוא החל את לימודיו בתומכי תמימים נעוועל, ולאחר מכן בעקבות רדיפות היבסקציה נדד לסניפים השונים של הישיבה בראמען, פולוצק, הומיל, חרסון, קיוב, ומשם לישיבה האחרונה בה למד בזיטומיר שהייתה מיועדת לתלמידים מבוגרים.

באמצע תקופה זו, הוא נקרא לכהן כמשגיח בסניף הישיבה בפולטובה, אך הצבא הרוסי החל לרדוף אחריו והוא עבר למשך תקופה קצרה לעיירה סטרי-רוסיה שם לימד את בניה של ה'מומע שרה', החסידה מרת שרה קצנלבויגן שבעלה נאסר על ידי הרוסים ולא היה מי שילמד את ילדיה. כאשר קיבל את תעודת הפטור מהצבא, אדמו"ר הריי"צ שלח לו הודעת מזל טוב[1], תוך תקופה קצרה הוא מצב את עצמו בישיבה בזיטומיר.

פעילות ציבורית

בשנת תרצ"ז, בהיותו בגיל 23 התקיימה אסיפה דחופה לכל תלמידי הישיבה בזיטומיר עם החסיד ר' מרדכי אליעזר לאפאטאווסקי, שם נאמר להם שהיות וחסידים רבים עונו והוגלו על ידי הק.ג.ב., אין להם ברירה והם מוכרחים לקחת על עצמם את תפקיד ניהול המחתרת היהודית ברחבי רוסיה ולסייע בהקמתם והחזקתם של סניפי ישיבות תומכי תמימים.

מבין כל תלמידי הישיבה, נבחר ר' נחום לשמש כיד ימינו של מנהל המחתרת באותם שנים, ר' יונה כהן (פולטאבער), והוא החל להסתובב ברחבי רוסיה לגייס כספים, לאתר תלמידים ומלמדים, לקשור קצוות ולהעביר סיוע כספי לסניפים שלא הצליחו להחזיק את עצמם.

באחד ממסעותיו נעצר בתחנת הרכבת ביקטרינוסלב, כשהוא נושא עליו סכום כסף גדול מאוד ועם זקן מלא שעורר את חשדם של אנשי המשטרה החשאית. הוא נכלא במשך הלילה בתא מעצר אפל, אך עם אור ראשון של בוקר נפתחה דלת חדרו ומבלי לומר לו מילה זירז אותו השוטר לצאת את שערי בית המעצר. ר' נחום היה בטוח כי מי שסייע לו מאחורי הקלעים להינצל באופן ניסי שכזה היה רבה של יקטרינוסלב, אביו של הרבי רבי לוי יצחק שניאורסון.

תוך כדי הפעילות המחתרתית, נישא בשנת ת"ש לרעייתו שרה רעלקא, בתו של החסיד ר' זלמן מנדל קרסיק, ותקופה קצרה לאחר מכן נדדו לסמרקנד שם המשיך בפעילות להחייאת היהדות בכל מקום אליו הגיע, עד לסיומה של מלחמת העולם השניה.

היציאה מרוסיה ושנותיו האחרונות

בשנת תש"ז יצא מרוסיה יחד עם אלפי חסידים ב'בריחה הגדולה', ומשם חצה את הגבול לצרפת שם התמחה בשחיטה והפך אותה למקצוע מפרנס בו התעסק במשך השנים הבאות.

במשך תקופה קצרה עבר להתגורר באירלנד יחד עם מספר שוחטים חב"דיים, ובשנת תשי"ג קיבל הוראה מהרבי ועבר להתגורר בקראון הייטס, ובהמשך קיבל הוראה נוספת לעסוק בליטוש יהלומים.

תקופה קצרה לאחר שיצא לפנסיה, הקים הרבי בשנת תש"מ את כולל תפארת זקנים והוא היה מעמודי התווך שלו ומסר בו שיעורים במשך קרוב לעשרים שנה.

נפטר בז' אדר תשס"ב ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבקווינס.

משפחתו

בניו
בנותיו
  • מרים, אשת הרב אפרים רוזנבלום, משלוחי הרבי בפיטסבורג, ארה"ב
  • ציפורה, אשת הרב אברהם סימפסון, קראון הייטס

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק יא אגרת ד'ע.
  2. בעבר כיהן כראש ישיבת תות"ל בוסטון.