בועז קלי

גרסה מ־07:20, 1 באוקטובר 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א")

הרב בועז קלי (ז' סיוון תש"י - כ"ב תמוז תשע"ח) היה סמנכ"ל מוסדות החינוך של חב"ד בחיפה וקריית שמואל, יושב ראש מטה שבע מצוות בני נח, היה עסקן פעיל של קהילת חב"ד בקריית שמואל, ומנהל בית הכנסת התיירותי במושבה הגרמנית בחיפה.

הרב קלי

תולדות חיים

 
הרב בועז קלי אצל הרבי במעמד כוס של ברכה

נולד בז' סיוון תש"י ליעקב וציפורה קלי, שהיו מאנשי תנועת 'המזרחי'.

נשא את רעייתו מרת חדווה, ולאחר התקרבותם לחסידות חב"ד החל לפעול במסגרת הניהול הגשמי של מוסדות חינוך חב"ד בקריית שמואל ובחיפה והיה שותף להקמת קריית החינוך החב"דית בה לומדים נכון לשנת תשע"ד קרוב לאלפיים תלמידים ותלמידות מגיל גן ועד לגיל סמינר.

שבע מצוות בני נח

 
הרב קלי עם מנהיגים דרוזים בכפר בית ג'אן

תוך כדי פעילותו בניהול המוסדות, בחודש תשרי של שנת תשס"ב פגש ברב חיים לוי יצחק גינזבורג שהפיק ערכות מהודרות של שבע מצוות בני נח המסבירות את הנושא בטוב טעם, וביקש את עזרתו של הרב קלי להפיץ את הערכות בין השלוחים, לצורך כך הסביר לו את החשיבות שהרבי רואה בהפצת שבע מצוות אלו בין אומות העולם.

בעקבות פעילות זו הוא הפך ממסייע ליוזם, ואחרי מספר חודשים הקים את מטה "שבע מצוות לשבעים אומות" יחד עם הרבנים יוסף יצחק וילישאנסקי, טוביה בולטון וגידי שרון.

אחרי תקופה ארוכה של פעילות, עברה הפעילות שבניהולו לבית כנסת תיירותי במושבה הגרמנית בחיפה שהפך למטה הראשי של הפעילות, כשאת המקום פוקדים מידי שנה עשרות אלפי מטיילים גויים המקבלים הסבר קצר וממצה על חשיבות שמירת השבע מצוות.

בנוסף, פעל הרב קלי לפגוש מנהיגים מוסלמים דרוזים וערבים, ולהחתים אותם על הצהרה לבני קהילותיהם על חשיבות השמירה של מצוות אלו. בסיורים אלו התלווה אליו בדרך כלל הרב זלמן נוטיק.

בתשע"ד, צירף לפעילות את הרב לוי יצחק ביסברג (רב קהילת בית שמואל - בית שמש רמה ג'), שמוציא לאור פרסומים תורניים בנושא שבע המצוות. החיבור הראשון שיצא במסגרת זו הוא "וקרקר כל בני שת" (240 עמודים), חיבור מקיף בנושא בני נח בהלכה ובחסידות. פרוייקטים נוספים עליהם עמלה המחלקה התורנית היא סידור לאומות העולם בכמה שפות. וסידרת קורסים בנושא הלכות בני נח, על מנת להכשיר שלוחים ורבנים בהלכות אלו. בכ' מנחם אב תשע"ה, פרסמה המחלקה התורנית, קובץ שלישי עם תשובות מרבני אנ"ש בנושא בני נח. ובסופו, פרק ראשון משער היחוד והאמונה בערבית - בפרסום ראשון.

 
כריכת הספר ליקוטי אמרים תניא על "שער היחוד והאמונה" - בערבית

היה מהשלוחים והמשפיעים שליוו את האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה. והיה נואם כמעט בכל כינוס פעילים וכן בכנסים השנתיים על שבע מצוות בני נח.

פטירתו

בשנת תש"ע התגלתה אצלו המחלה הידועה והספיק להחלים ממנה, אך כעבור כמה שנים חזרה אליו המחלה, עד כאשר בשנה האחרונה השפעת המחלה החמירה את מצבו ובשבועיים האחרונים לחייו חלה התדרדרות חמורה נוספת, עד שנפטר בתאריך כ"ב תמוז תשע"ח.

לעילוי נשמתו הכניסו בני משפחתו ספר תורה לבית הכנסת 'שוחרי תפילה' שם משמש כרב חתנו הרב שמואל גולדפרב[1]. כמו כן לעילוי נשמתו נערכה הדפסת התניא בחברת החשמל-מרחב צפון ע"י השליח במקום - הרב משה רופא[2].

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים