מפטיר יונה
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
מפטיר יונה היא ההפטרה שנקראת בקהילות ישראל לאחר קריאת התורה בתפילת מנחה של יום הכיפורים. הפטרה מורכבת מארבעת הפרקים של ספר יונה כשבסיומם קוראים את שלושת הפסוקים האחרונים של ספר מיכה "מי א-ל כמוך .. מימי קדם[1]". טעם קריאת הפטרה זו הוא "שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה" כלשון אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך.
לפי המקובל מאת אדמו"ר הריי"צ העלייה למפטיר יונה נותנת כח לתשובה והיא סגולה לעשירות.
סיפור ההפטרה
בהפטרה קוראים על הציווי שקיבל יונה הנביא מאת ה': "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וּקְרָא עָלֶיהָ. כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי". יונה מנסה לחמוק מן השליחות: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי ה'". יונה נענש, ולבסוף עושה את המוטל עליו ומעורר את אנשי נינווה לתשובה.
הברכות שלאחריה
בברכות שאחרי ההפטרה נהוג ברוב המנהגים לברך את כל ארבע הברכות, ואם חל יום הכיפורים בשבת מוסיפים לברכה הרביעית איזכור של השבת, למרות שאלמלא יום הכיפורים לא היו קוראים הפטרה. מנהג האשכנזים שלא לברך את הברכה הרביעית, שכן בקהילות אשכנז מקובל להפטיר בתעניות ציבור, וכשם שביתר הצומות לא מברכים את הברכה הרביעית של ההפטרה, כך נהגו גם ביום הכיפורים.
אצל רבותינו נשיאנו
רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים.
אדמו"ר הריי"צ סיפר שאצל אדמו"ר המהר"ש היו כל הבנים עולים למפטיר יונה[2].
מפטיר יונה היא המצווה שמידי שנה נמכרת במחיר הגבוה ביותר במכירת המצוות בבית חיינו 770[3].
קישורים חיצוניים
- הפטרת יונה ולקחיה שיחה של הרבי מעובדת - שולחן שבת
הערות שוליים
- ↑ מיכה פרק ז' י"ח - כ'
- ↑ המלך במסיבו א' עמ' ע"ג
- ↑ בכמה נקנו המצוות ב770? באתר חב"ד אינפו, תשע"ו