יקותיאל זלמן ולס
הרב החסיד יקותיאל זלמן וואלעס היה בנו של הרב יוסף (שלום) בונם חתן הרה"ק הרב לוי יצחק מברדיטשוב.
ציון ??? ???
פ"נ
הרב הנכבד
י"א מגזע יוחסין
בנש"ק מוהר"ר
יקותיא' זלמן ז"ל
ה"ה בהרב מוה"ריוסף בונים זלה"ה
חתן הקדוש ומפו'
מו"ה לוי יצחק אב"ד
בעיר הק' ברדיטשו'
והוא הרב י"ז חתן
אדמו"ר הק' מו"ה
דובער נ"ע מליבאוו'
נפטר יום ד' ער"ח ניסן
שנת תרכ"ד תנצב"ה
בפרשת בשלח תקס"ח נשא לאשה את הרבנית רבקה בת אדמו"ר האמצעי. חתונתם התקיימה בעיר ליאדי. הרה"ק הרב לוי יצחק מברדיטשוב נסע לליאדי להשתתף בחתונה שלו. אדמו"ר הזקן אמר בחתונה את המאמר "אני ישנה ולבי ער" שנדפס בלקוטי תורה שיר השירים ובספר המאמרים תקס"ח[1].
לרבנית רבקה והרב יקותיאל זלמן נולדו שני בנים: א) הרב לוי יצחק זלמנוביץ'. ב) הרב שניאור זלמן זלמנסון[2].
מי היתה הרבנית
יש לציין כי אי בהירות נשקפת בנוגע לשם אשתו.
הרבנית רבקה נזכרת במכתבו של ר' שמריה שניאורסאהן משנת תר"נ, וברשימת חלוקת דמי המעמד והמגבית המיוחדת שערך אדמו"ר האמצעי בחודש סיון תקע"ג, ובטיוטה ממכתב ר' שניאור זלמן בארדיטשובער משנת תר"ה אליה הנמצא בבוך 26 בספריית אגודת חסידי חב"ד.
בשלשלת היחס נרשם ברשימת בנות אדמו"ר האמצעי 'הרבנית ביילא. בעלה הרב יקותיאל זלמן'. (הרבנית ביילא נרשמה גם ברשימת אדמו"ר הריי"צ אודות הרבנית רבקה מיום ב לחדש אלול תרד"ע). ויש לעיין אם היה שמה רבקה ביילא, או שאחרי פטירת הרבנית רבקה נשא ר' יקותיאל זלמן את אחותה הרבנית ביילא.
פטירתו
רבי יקותיאל זלמן נפטר ביום ד' כ"ט אדר ב' שנת תרכ"ד. ומנוחתו כבוד בליובאוויטש.
על מצבתו נרשם שהוא בנו של הרב 'יוסף בונים'[3]. במכתב אדמו"ר הזקן[4] מוזכר: 'מח' מהרי"ש בונם', שעפי"ז נראה ששם אביו של ר' יקותיאל זלמן היה: יוסף שלום בונים.
קישורים חיצוניים
- יקותיאל זלמן בן יוסף בונים צילום מצבתו באתר mylubavitch
הערות שוליים
- ↑ הוא היה הנכד השני של הרה"ק הרב לוי יצחק מברדיטשוב שהתחתן עם בת אדמו"ר האמצעי. הנכד הראשון היה ר' אליעזר בנו של הרב מאיר מפיקוב בן הרה"ק הרב לוי יצחק מברדיטשוב, שנשא את הרבנית שרה בת אדמו"ר האמצעי בזלאבין בפרשת נשא תקס"ז (חתונה זו נקראת בשם "החתונה הגדולה בזלאבין").
- ↑ נולד אחרי פטירת אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג; ונקרא על שמו.
- ↑ המצבה צולמה על ידי ר' דוד נחשון בשנת תש"נ, הצילום נמסרה לרבי, ונמצאת בספריית אגודת חסידי חב"ד אוסף התמונות. נזכר בקובץ אהלי תורה גליון קלה ע' 28 הערות 1-2.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק א' ע' קמט.