משה יחיאל אפשטיין
רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין היה האדמו"ר החמישי בשושלת אוז'רוב. מענקי הרוח בדורו, מפורסם בגאונותו בנגלה ובנסתר, ובצדקותו.
נולד לאביו האדמו"ר רבי אברהם שלמה מאוז'רוב, מחבר ספר שארית ברכה, בו' טבת תר"נ. נפטר באור לראש חודש אייר תשל"א.
קשריו עם חב"ד
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים[1].
לאחר כל ספר שהיה מוציא לאור, היה שולח שליח לרבי להעביר לו את ספרו. הרבי התעניין בהם מאוד[2].
ציפייתו לגאולה
העיד על עצמו שמיום עמדו על דעתו, לא הסיח דעתו אף לשעה קלה ממשיח צדקנו. בשולחנו האחרון, שערך בח"י טבת, אחד-עשר יום קודם פטירתו, לרגל הילולת זקנו, האדמו"ר מחנצ'ין, דבר אודות הקץ ותחיית המתים, באותו מעמד גם השמיע אמרה רבת משמעות, שהצדיק בבואו לעלמא דקשוט אומר שם חידושי תורה שבהם הוא מגלה את מדתו שעליה עבד כל ימי חייו.
חיבוריו
- סדרת הספרים אש דת.
- סדרת הספרים באר משה.
בספריו הוא מצטט רבות מספר התניא.
הערות שוליים
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129
- ↑ מתוך קלטת וידאו, (23:10 שניות), חב"ד אינפו