משה מונטיפיורי
השר משה חיים מונטיפיורי (ט' חשוון ה'תקמ"ה - ט"ז מנחם אב ה'תרמ"ה) היה מגדולי הנדבנים היהודיים שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים מכל העולם.
תולדות חיים
מונטיפיורי נולד בעיר ליוורנו שבאיטליה, וגדל באנגליה.
כשגדל החל לעסוק במסחר, ועשה חיל בעסקיו. בשנת ה'תקע"ב נשא את רעייתו יהודית, בתו של לוי ברנט כהן, היהודי העשיר ביותר באנגליה, וגיסתו של הברון נתן מאיר רוטשילד.
מונטיפיורי נכנס לעסקי הבנקאות של המשפחה, והתעשר מאוד, עד כי בהיותו בגיל 40 פרש מניהול עסקיו, והתמקד בעסקנות ציבורית.
בצעירותו לא שמר מונטיפיורי תורה ומצוות, אך לאחר ביקורו הראשון בירושלים התחזק, והחל להקפיד על שמירת מצוות.
מונטיפיורי נפטר בט"ז מנחם אב ה'תרמ"ה, בגיל 100, ונקבר בעיר מגוריו רמסגייט.
עסקנות ציבורית
מונטיפיורי היה מחשובי יהודי אנגליה, ושימש כראש העדה הספרדית בלונדון, וראש "וועד שליחי הקהילות".
הוא היה מכובד גם בעיני הגויים, ואף קיבל תואר אבירות ממלכת אנגליה.
עושרו הרב, מעמדו וקשריו, סייעו לו רבות בעזרה ליהודי העולם, ובהגנה על יהודים מפני רדיפות.
בשנת ה'ת"ר, כשנודע למונטיפיורי על עלילת הדם בדמשק, נסע לשם במיוחד על מנת לפעול לביטול הגזירה, ואף קיבל מן הסולטן התחייבות בכתב להגנה על יהודי דמשק.
בשנת ה'תר"ו נפגש עם הצאר ניקולאי הראשון, בניסיון לבטל פקודת גירוש נגד יהודים, ולסייע לשיפור חייהם של כלל יהודי רוסיה.
בשנת ה'תרכ"ב כמעט והתרחשו פרעות ביהודי מרוקו, ומונטיפיורי פעל להשיג מהמלך כתב הגנה ליהודים. באופן דומה פעל למען יהודי רומניה בשנת ה'תרכ"ז ובמקומות רבים אחרים.
פעילות בארץ ישראל
מונטיפיורי פעל רבות למען תושבי ארץ ישראל.
הוא ביקר בארץ הקודש שבע פעמים, והקים בה בתי מלאכה ומפעלי חקלאות. כמו כן דאג לענייני הרפואה בארץ, והביא רופאים מיוחדים לטיפול במגיפות שהיו אז בארץ.
מונטיפיורי סייע רבות לכולל חב"ד בירושלים, והשתתף במימון שיפוצו של בית הכנסת החב"די "צמח צדק" בעיר העתיקה בירושלים. בנוסף, שיפץ את מבנה קבר רחל[1].
מונטיפיורי עודד את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים, והקים את השכונה הראשונה מחוץ לחומות - "משכנות שאננים". מאוחר יותר שונה שם השכונה ל"ימין משה", על שמו.
סיוע ליישוב החב"די בחברון
ביקורו הראשון בחברון
כשביקר מונטיפיורי בארץ הקודש בשנת ה'תקצ"ט, הזמינו אותו ראשי קהילת חב"ד בחברון לבקר בעירם.
כשהגיע לחברון, הגישו לו חברי הקהילה רשימה של הקהילות החב"דית והספרדית בעיר, ושטר המעביר לבעלותו מקום בבית הכנסת, והעמדתו בראשות חברות ביקור חולים, תלמוד תורה והכנסת כלה.
יחד עם אגרות אלה, הגישו מכתב בקשה לתמיכתו בקהילת חב"ד בחברון. כשנסע מונטיפיורי לביירות, הצטרף אליו השד"ר הרב משה שמערלינג, שם מסר לו כסף בעבור חברון[2].
מונטיפיורי הציע לראשי הקהילה לעסוק בעבודת האדמה, אך הם השיבו לו שרוב חברי הקהילה אינם מתאימים לכך, מפאת גילם.
ביקור חולים חברון
בביקוריו הבאים נתבקש מונטיפיורי על ידי ראשי הקהילה לדאוג לרופא עבור הקהילה.
בפועל הובא רופא לחברון רק בסביבות ה'תרכ"ב, אך גם קודם לכן תרם רבות לחברת ביקור חולים, שדאגה להסעת החולים לירושלים, בה הקים מונטיפיורי בית רפואה יהודי.
בצוואתו ציווה חלק מסוים מכספו לקהילות היהודיות בארץ הקודש, וביניהם לקהילת חב"ד בחברון.