עור הוא כיסוי דק המכסה את כל גוף האדם וכן את גופות בעלי חיים. בעור ישנם נקבוביות מהם יוצאות לפעמים שערות, ומהם יוצאת הזיעה.

בחסידות

העור הוא משל ללבוש המחשבה, ובניגוד ללבושי המעשה והדיבור הנמשלים לבגד. וזאת מכיון שניתן להיות בלי בגדים, וכך גם ניתן להשתיק לחלוטין את לבושי הדיבור והמעשה, אך לא ניתן לחיות בלי עור, וכך גם לא ניתן להשתיק את לבוש המחשבה.

העור הוא משל ללבוש החשמל המקיף את כל גוף האדם בבחינת לבושים, ואף את רגליו בבחינת מנעלים.

לפני חטא עץ הדעת היה הכיסוי וההעלם דק ביותר, ולכן הניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה. ולאחר החטא הוא בחינת הכיסוי ביותר שהוא בחינת קליפת נוגה, וזהו ענין כתנות עור שלאחר החטא.

מנעלים

זו היא גם ענין הפרסא שהיא מבחינת חשמל שהוא מחיצוניות הבינה שמלביש ומקיף את עשר הספירות של זעיר אנפין ועשר הספירות של נוקבא בבחינת כתנות עור ומלבישם מצדיהם והוא בכדי שלא יהיה יניקת החיצונים.

עוד נקרא הפרסא בבחינת מנעל להיות הפסק בין אצילות לבריאה, שלא יהיה כל גילוי האור של אצילות בבריאה כי אם בדרך מסך, שהמלכות דאצילות בוקע המסך ונעשה עתיק לבריאה.

שני בחינות עור

העור היא בחינת מחשבה עליונה בבחינת פרצוף לאה - מלכות דתבונה שהיא לבוש ללבוש המלבשת את הבשר.

וכתיב "עור בעד עור" שיש ב' עורות דלאה ודרחל זו על זו, עד שפרצוף רחל היא העור החופה על אור הפנימי דלאה, נמצא כי כללות הפרצופים דאצילות שמבינה ואילך המה רק בחינת לבושים להחכמה דאצילות שממנה תבנה ותכונן קומת אדם דאצי' בבשר וגידים ועור החופה על העצמות הפנימים הנמשכי' מן האב מלובן שבטיפה כו'[1].

חילוף המילה עור במילה אור

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים