אבן (איתן שבנפש)
אבן (גשמית) - מצד חוזקה וקשיותה היא כינוי לבחינת איתן שבנפש האלקית - תוקף וחוזק הנשמה.
הנשמה להיותה חלק אלק ממעל, הריהי בשיא התוקף והחוזק, ועוצמתה היא למעלה מכל העולמות - גם מהמדריגות הגבוהות ביותר שבקדושה, כל-שכן מהנבראים בעולם התחתון השרויים בחושך הקליפה, וכמו הנפש בהמית שבאדם ויצרו הרע, שאפילו מעט אור מהנפש אלוקית יכול לדחות הרבה חושך של הנפש הבהמית, וכמו שכתוב: "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך".
ולפי זה היה צריך להיות שכל בני ישראל יהיו צדיקים, שהרי לכולם - נפש א-לקית? אלא, שלגבי קדושת נפש האלקית שבאדם, נתן הקב"ה רשות ויכולת לנפש הבהמית להגביה עצמה כנגדה, כדי שהאדם יתעורר להתגבר עליה, להשפילה ולהכניעה לרצון ה', וזאת על ידי התעוררות פנימיות נשמתו - בחינת יחידה שבנפש, שהיא איתנה, חזקה וקשה כאבן, ומבחינה זו יש בה הכח לברר ולתקן את הנפש הבהמית.
וכמו ששיבח משה רבינו את בני ישראל בשעה שביקש מה' שיסלח להם על חטאם, ואמר: "כי עם קשה עורף הוא וסלחת", שהיא מעלת הקשיות שבישראל.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")