עולם המלבוש

גרסה מ־01:18, 10 באוקטובר 2016 מאת שלום (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "קמצא " ב־"קמצא ")

עולם המלבוש הוא עולם נורא ונעלם שאינו מובא בספרי רבי חיים ויטאל, ומובא רק בספרי מהר"י סרוג. הוא קודם לצמצום הראשון שנזכר בעץ חיים, והעולמות שבו נקראים "עולמות האין סוף". ביניהם: טהירו עילאה, צמצום בבחינת מרובע, ועוד.

עניינו

עניינו של 'עולם המלבוש' נרמז בשמו "מלבוש", על שם הפסוק "עוטה אור כשלמה", דהיינו, שכביכול הקב"ה הלביש את עצמותו בלבוש החשמל העליון שהוא הארה בלבד (וכמו שמובא ש"מלבוש" בגימטריה "חשמל"[1]), ועל זה נאמר "כהדין קמצא דלבושיה מניה וביה" (- כאותו חגב, שלבושיו הם ממנו בעצמו, וגדלים עמו)[2].

דרגה זו, היא המכונה בפסוק "הוי' מלך גאות לבש"[3], שעניין המלוכה - המחשבה ש"אנא אמלוך" - הוא רק לבוש אליו[4].

מצד עצמו לא שייך לקוראו בשם עולם, אך ביחס לרשימו הוא נקרא בשם זה, כיוון שהוא המקור לאותיות הבאות ברל"א שערים. בעולם זה המשכת הקו כבר קיימת, אלא שהיא עדיין בהעלם[5].

יסודות העולם

ענינו של עולם זה הוא שהוא שורש לכל העולמות שלאחר הצמצום העיקרי המוזכר בעץ חיים, וכל פרטי סדר ההשתלשלות מיוסדים על עולם זה, אלא שמכיון שעולם זה הוא כולו בבחינת שורש בעולמות אין סוף, חששו רבים מהמקובלים לעסוק בעולמות אלו. אף אדמו"ר הזקן שיבח רבות[דרוש מקור] את רבי חיים ויטאל שנמנע מלכתוב אודות עולם זה מכיון שכאשר עוסקים בעולם זה יתכן לחשוב כאילו מדובר במושגים שלאחר הצמצום, שהם עולמות בפועל, ולעומת זאת עולמות אלו הכלולים בעולם המלבוש הם עולמות בכוח, וכולם כלולים כביכול במחשבתו של הקב"ה באופן שעולמות אלו אינם מושגים כלל בפועל אפילו לצדיק הכי גדול ואפילו לעולמות עצמם.

לימוד עולמות אלו הוא רק בידיעה ולא בהשגה, וסיבת הלימוד היא רק כדי ללמוד מהם יסודות בעולמות שלאחר הצמצום, בגודל הקרבה של בני ישראל להקב"ה והשורש הנורא של בני ישראל שהוא למעלה למעלה מכל סדר ההשתלשלות, וכן כדי ללמוד אודות יסודות מציאותם של אותיות האל"ף-בי"ת, כפי לימודה היחודי של תורת החסידות.

פולמוס העיסוק בעולם זה

  ערך מורחב – מהר"י סרוג

רבים מהמקובלים לא אבו ללמוד בתורת עולם המלבוש מכיון שרבי חיים ויטאל לא עסק בהם. הבעל שם טוב קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי קאפיל, וכן כמובא בספר דגל מחנה אפרים [6] דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מהמגיד ממעזריטש ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם אדמו"ר הזקן המזכיר פעמים רבות בספריו את עמק המלך שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר נועם אלימלך[7], אוהב ישראל[8].

בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים "עולמות אין סוף"[9] מסופר: הרבי הריי"צ סיפר פעם [10], שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מאדמו"ר הזקן חסידות על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר אדמו"ר הזקן בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ברוך הוא רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז קבלה איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? בסדר ההשתלשלות, אך אנו ברוך הוא עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: הרבי כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", בעצמות ומהות).

למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי מאיר פאפירוש קובע ב"זוהר הרקיע"[11] כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש.

לקריאה נוספת

מושגים המבוארים בתורת עולם המלבוש

הערות שוליים

  1. מאורי אור אות מ, סעיף קא.
  2. לקוטי תורה הוספות לספר ויקרא נג, ב.
  3. תהילים פרק צג.
  4. ראה אור התורה פרשת שלח ד"ה למען תזכרו, עמ' תרלג. פלח הרימון בראשית ז, ב.
  5. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&st=&pgnum=351 ספר המאמרים תרנ"ד עמ' שמ.
  6. סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה
  7. פרשת פנחס ד"ה עוד
  8. דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר
  9. כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך צמצום בבחינת מרובע שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות
  10. שיחת י"ט כסליו תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)
  11. יט עב