אחי תמימים תל אביב
בין השנים תרצ"ה תרצ"ו הגיעו מברית המועצות משפחות חב"דיות שהתיישבו בתל אביב, ולאחר שתלמידי חדר בני תמימים בגרו, ראו צורך בהקמת ישיבה. לאחר דיונים ואסיפות, כתבו החסידים אל אדמו"ר הריי"צ כי הם מבקשים להקים ישיבה. ההוראה בענין זה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נתקבלה בשנת תרח"צ לייסד בתל-אביב ישיבה בשם "אחי תמימים".
כאשר אישר אדמו"ר הריי"צ את הקמת הישיבה, הודיע כי בא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב אליעזר קרסיק שכיהן כרב קהילת חב"ד בתל אביב.
בראש חודש אייר - תחילת 'זמן' הקיץ בעולם הישיבות - החלו הלימודים בישיבה. באותו יום הגיעו כמה עשרות תלמידים מחוץ לעיר ת"א שהצטרפו לחמישה עשר תלמידים מתל אביב עצמה. אלו היוו מספר נאה לפתוח בו את הישיבה.
הלימודים התקיימו על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, בבית הכנסת ברחוב הרב קוק 16, בעוד שבתחילה הבחורים ישנו בבית משפחות אנ"ש, ולאחר מכן נשכרו דירות מתאימות, שם ישנו הבחורים. לסעודותיהם של הבחורים, דאגו נשות קהילת חב"ד בתל אביב.
מנהל הישיבה היה הרב אליעזר קרסיק, שהתייגע במשך השנים להשיג מימון להחזקת הישיבה. רבות עשה בשביל כך, וגם כאשר החלו להגיע הפליטים בימי השואה, ומספר התלמידים גדל, הצליח להחזיק את הישיבה, שהגיעה למצב כלכלי קשה ביותר בגלל ימי המלחמה באירופה שניתקה כל קשר עם התורמים ועם אדמו"ר הריי"צ.
בשנים מאוחרות יותר, עברה הישיבה מתל אביב ללוד.