זבולון לביוב
הרב זבולון לביוב היה מרבי העדה הבוכרית שנשפט למאסר ממושך בסיביר על פעולותיו בהפצת יהדות, ולאחר עלייתו לארץ הקודש בשנת תשל"א נמנה על חברי הצוות החינוכי בישיבת 'אור שמחה' בכפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בסמרקנד שבבוכרה בסביבות שנת תרנ"ז לאביו ר' יצחק ולאמו מרת מזל, ולמד בצעירותו אצל הרב לייב אליעזרוב.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת יעל, עסק בחינוך הוראה בקהילה הבוכרית.
בחג הפורים תשי"א נעצר על ידי אנשי המשטרה החשאית יחד עם חמש עשרה עצורים נוספים שנעצרו באותן שבועות, ביניהם הרב אברהם חיים לדיוב וגבריאל ניאזוב. כאשר באו אנשי המשטרה החשאית לאוסרו, התחבא מבעוד מועד בקיר כפול בביתו, אך גם מידע זה היה בידי אנשי המשטרה ומשלא מצאוהו החלו לנעוץ כידונים בקירות הבית עד שפגעו בראשו והוא החל לצעוק מרוב כאב וכך נתגלה מסתורו, ורק בנס הוא ניצול ממכה אנושה זו ונותר בחיים.
לאחר סיום המשפט, נשלח עם הרב ניאזוב לעשר שנות עבודה בנארילסק[1].
עם החלפת הפרקליט הראשי של אוזבקיסטן, הם הוחזרו ממחנה העבודה ועברו משפט חוזר בו השיתו עליהם 25 שנות מאסר כמו שאר חבריהם, והם הצטרפו למחנה העבודה אליו נשלחו שאר בני החבורה, שם ניסו לגלח את זקנם אך הם התעקשו על כך וניצחו את הסוהרים.
בשנת תשל"א קיבל אשרת עלייה לארץ, התיישב בכפר חב"ד והצטרף לצוות החינוכי של ישיבת 'אור שמחה' לבני הקהילה הבוכרית שהוקמה באותן שנים.
משפחתו
- בנו, הרב מנחם לביוב
- בנו, ר' אבנר לביוב
- נכדו, הנגיד ר' לוי לבייב
- נכדו, הרב חנניה לביוב - שליח הרבי בשכונת קריית שלום, תל אביב
- ↑ מחנה עבודה סמוך לאוקיינוס הצפוני, שנחשב לקשה יותר משאר מחנות העבודה בסיביר, היות ולשם הנסיעה לא היתה באמצעות רכבות אלא באמצעות ספינה בודדת שהייתה נוסעת פעם בשנה הלוך ושוב.