שיטת הלימוד של הרבי מליובאוויטש

שיטת הלימוד של הרבי, הינה דרך לימוד ייחודית המשלבת את שיטת ההגיון והסברה עם שיטת הדיוק והפלפול ועם שיטת החקירה, תוך חתירה מתמדת להתאמת הסברה העמוקה ביותר עם המשמעות הפשוטה של הדברים, ולהתאמת כל חלקי התורה באופן שישלימו זה את זה.

כדרך כלל נמנע הרבי בדרך לימודו מלהכריע ולפסוק הלכה, למעט מקומות חריגים ונדירים.

אף שהרבי לא למד מעולם אצל אחד מגדולי הדור הקדמונים, הוא רואה במידה רבה את הגאון מרוגוצ'וב כרבו המובהק, ויסודות רבים מתורתו של הגאון הרוגוצ'ובי משולבים בדרך לימודו של הרבי. כמו כן נוקט הרבי במקומות רבים בשיטתו של הגאון רבי יוסף ענגיל וחותר למצוא לכל סברה מקור תורני בדברי חז"ל ובדברי רבותינו הראשונים.

גם במקומות בהם נראה כי הרבי הולך בשיטות לימוד שקדמו לו, עיון מעמיק מגלה כי הרבי מפתח דרכי לימוד אלו לעומק ולרוחב.

דרך הלימוד בתורתו של הרבי

בהתבטאות נדירה של הרבי כלפי שיטת הלימוד שלו עצמו, אמר הרבי: "לימוד תורה שבעל פה - מובן שנכון וטוב הוא בכל האופנים האפשריים, וכיון שכמאמר חז"ל "אין דעותיהן שוות" - הרי "גם" בזה כמה שיטות ודרכים. וכמדומה שדוקא לאחרונה מתפשטת ומתקבלת יותר ויותר שיטת ודרישות גדולי ישראל דכמה וכמה דורות דמלפנים בהסברה ישרה (לא לחלק שערה לשניים) על אתר (לא להפגיש בדוקא הר בהר) ובבירור הנפקא מינה לפועל ("מאי ביניהו" - שזהו לפעמים קרובות השמירה מלכת בדרך עקלתון). בהמשך להנ"ל - אולי נודע לו משיטתי בזה, להוסיף עוד נקודה - על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרגצ'ובי - למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות - הבאות על ידי זה".

התבטאות זו מקבילה לעדותו של ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית הרב ישראל יצחק פיקרסקי, שהרבי התבטא בפניו שדרך הלימוד של סוכצ'וב היא דרך המיצוע בין שיטת הלימוד הליטאית, לבין שיטת הלימוד הנקודתית, והוא מרוצה שראש הישיבה הוא כזה שמלמד בדרך של סוכצ'וב.

כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקש מהרבי לתהות על קנקנו של הרב יהודה הבר אם הוא מתאים לשמש כראש ישיבה בתומכי תמימים, השיב הרבי: "דבר טוב ניכר בו גם בהשקפה ראשונה, שדרכו בלימוד הוא על אתר גופא בלא 'ורמינהו' וראיות ממרחק, כי אם בסברא במקומו".

את רצונו של הרבי שבישיבות חב"ד ילמדו בדרך המשלבת בין דרכי הלימוד השונות, ניתן לראות גם בהוראתו לרב יוסף גולדברג רא ישיבת תומכי תמימים ברינואה, שבנוסף לדרך הלימוד שקיבל בליובאוויטש המתמקדת בהסברה ישרה של הסוגיא בלי פלפולים וחקירות, ישלב בשיעורים גם דרכים משיטת הלימוד בישיבת טלז.

שיטת הדיוק

בנוגע לשיטת הדיוק התבטא הרבי עצמו: "בדרכי הלימוד בכלל ישנם כמה אופנים: בדרך הגיון והסברה - הנקרא "שיטת הלימוד הליטאית", ולימוד בדרך של חידוד ופלפול, שמתייחס לפולין. אבל הדיוק בלשון וסגנון - אינו מקובל. וטעם הדבר - מסתמא - מצד מיעוט הזמן, ועוד טעם, בגלל החילוק שבין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, שבתורה שבכתב העיקר הוא האותיות, שהרי מצינו שמאות אחת בתורה ישנו פרק שלם בש"ס{{הערה|[[לקוטי תורה דרושי שמיני עצרת פח, ריש עמוד א. ברכה צה, ד.}}, ובתורה שבעל פה העיקר הוא הענין, וכמבואר בלקוטי תורה. אך מכל מקום הרי פשיטא שגם בתורה שבעל פה הלשון מדוייק ביותר, ועד שמדיוק הלשון יכולים להוציא תילי תלים של ענינים.

לימוד רש"י

לאחר פטירתו אמו בשנת תשכ"ה החל הרבי לזכרה לבאר מידי שבוע קטע מפירוש רש"י על התורה, ולאורך השנים נצברו עשרות כללים שקבע הרבי בלימוד דברי רש"י, אותם הוכיח מתוך רש"י עצמו והראה כיצד ניתן לראות אותם במקומות נוספים בדברי רש"י.

שיטת לימודו של הרבי בפירוש רש"י נקבצה על פי הוראתו בספר כללי רש"י, והיא מתאפיינת בהיצמדות לפשוטו של מקרא, כאשר לא יתכן קושי בדברי הפסוק שרש"י לא מיישב, ודיוק בכל פרט בדברי רש"י (הדיבור המתחיל, שמות בעלי המאמרים, מספר הפירושים וסדרם, ההוכחות שמביא, ועוד).

גדולי ישראל על דרך לימודו של הרבי

הרב ישראל יצחק פיקרסקי: "הרבי שליט"א הוא גאון הגאונים לא רק בדורנו . . הגדלות הנדירה של הרבי שליט"א בנגלה היא בכך שהגאונות העצומה היא בכל המקצועות ממש, ודברזה, אפשר לומר, לא היה לו אח ורע . . היו גאונים ענקים, אדירי ארץ, אבל כל אחד מהם הצטיין במיוחד בקו מסויים. היה למשל מי שבגאונותו בלימוד הצטיין ב"לחלק", היינו שני דברים שנראים ממש זהים ובכל זאת יש חילוק ביניהם' אחד הצטיין במיוחד ב"לקשר" שני עניינים שנראים רחוקים שאין שום קשר ביניהם, וכך הלאה. אבל הכל ביחד - גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהיליה, גם 'חילוקים'וגם 'לדמות'?! זה המיוחד ברבי שליט"א שיש לו שלימות בלימוד. שלמות מכל זוית ומכל פינה בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים".

האדמו"ר מטאלנא: "אצל הרבי אנחנו רואים דבר מופלא: זה כל כך עשיר בגישה כלפי העניין, וזה כל כך פשטני במסקנת הענייין, כאילו שני ניגודים באותה גישה עצמה . . לקחת את החריפות העצומה של החידוש ולהורידאותו לתוך פשט שבפשט, וכך שני הניגודים הללו מגיעים לתוך שלמות נפלאה של מצינו כמותה בכל מקומות לימוד הנגלה למושבותיהם . . שיטת הלימוד של הרבי מראה את תכונות הנפש של 'סיני' ו'עוקר הרים' בבת אחת. ולא עוד אלא שלפעמים שתיהן באות בו-זמנית. מדובר בשני ניגודים, שאצל רוב הלמדנים שאנו מכירים אלה הם שני עניינים שבדרך כלל לא עולים בקנה אחד, ואצל הרבי, יש באותה שיחה כמה דברים בלימוד שהם גאונות בטהרתה, בשיטת החריפות, ויש כמה דברים שהם בפשטות בטהרתה, בשיטת הפשט".

לקריאה נוספת

• כללי רש"י - אוסף כללים שקבע הרבי בלימוד פירוש רש"י על התורה (נערך על ידי הרב טוביה בלוי)
• משנתו של הרבי מליובאוויטש - אליהו מאיר אליטוב

קישורים חיצוניים

סקירות על שיטת לימודו של הרבי:

• נקודות משיטת לימודו של הרבי, בתוך המבוא לקובץ 'תורתו אמת' בהוצאת ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש אב תשע"ו
• ה'לשיטתייהו' בתורתו של הרבי, בתוך מבוא לאוצר לקיטוי שיחות - לשיטתייהו, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות תמוז תשע"ו

מאמרי הערכה ועיון על שיטת הלימוד: