בנימין יהושע זילבר
רבי בנימין יהושע זילבר (תרס"ג - אלול תשס"ח) היה משיירי בעלי המוסר[כלומר?].
| בנימין יהושע זילבר | |
|---|---|
[[קובץ: הרב זילבר | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | בעלי המוסר |
| תפקידים נוספים | חבר מועצת גדולי התורה |
| רבותיו | רבי אברהם ישעיה קרליץ |
| חיבוריו | שו"ת אז נדברו ח' כרכים, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, ופירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא"ש, בית ברוך על "חיי אדם" ועוד ספרים וקונטרסים. |
תולדות
הרב זילבר כיהן כחבר מועצת גדולי התורה ומחברם של ספרים רבים, ביניהם: אז נדברו, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, וכן פירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא"ש, בית ברוך על "חיי אדם" ועוד ספרים וקונטרסים.
את יסודות חינוכו ועיצוב אישיותו קיבל, בנובהרדוק בישיבתו של רבי דוד בליאכר במעזריטש. כבר אז דבק בו הכינוי "בנימין הצדיק" שכן היה משכמו ומעלה מכל בני הישיבה בלמדנות ובהתמדה, וזכה ליחס מיוחד מר' דוד ומשאר רבני הישיבה.
לרבי בנימין היה חבר נעורים[1]. וכך הוא מספר על חברו מנוער רבי בנימין זילבר : "הוא בא אלינו מהישיבה הקטנה בבריסק, הוא מיעט בלימוד מוסר, הוא היה ב'חבורה' אבל לא עבד ב'פעולות'. היה מתמיד, והתפלל בשקט בניגוד לנובהרדוק. קינאנו בו, והערצנו אותו, הוא משך תשומת לב בגלל ההתמדה והעדינות שלו. זכורני כיצד תפס בו ר' דוד בליאכר בשמחת תורה ורקד עמו ביחידות, ליבנו יצא מקינאה. היה נחשב ל'פרומער' מיוחד, הלך עם ידיים על ליבו תמיד. אמרו עליו שנולד בלי יצר הרע..."
קשריו עם חב"ד
ר' בנימין בנוסף על כך שהיה פוסק גדול, השמיע שיחות מוסר לאלפים, ושימש כ'משגיח' בכל מיני ישיבות. במחלוקת הגדולה בשנת תשמ"ט נגד הרבי נשיא דורנו התגלתה מידת האמת של ר' בנימין במלא תפארתה. הוא לא היסס להביע את דעתו בתקיפות נגד בעלי המחלוקת למרות שהם היו שייכים ל"חוגו" הליטאי. בעצם ימי המחלוקת הוא הפגין נוכחות בהשתתפותו בכינוס חב"די גדול שהתקיים בתל אביב/ הופעתו בכינוס הייתה בבחינת הבעת מחאה גלויה נגד המחרפים, והוא עשה זאת בגאון למרות ששילם מחיר חברתי לא פשוט בגין עמדתו זו הבלתי מתפרשת.
בספריו הוא נוקט יחס של הוקרה והערצה לרבה"ק. למשל, בחיבורו הגדול "בית ברוך" על ספר "חיי אדם" הוא כותב בהקדמה: ""כן הבאתי דברים מ"שלחן ערוך" של הגרש"ז מלאדי. וביחוד הדינים שהשמיטם ה"חיי אדם", משום שאינם מצויים ביותר, העתקתים על פי רוב משולחנו הערוך של הגרש"ז, שכולל בדבריו דברי ה"שלחן ערוך" ונושאי כליו בקצור. וגם כן דייקתי להעתיק לשונו ממש, כי סגנונו צח ונקי ולפעמים במילים ספורות הוא מיישב כמה קושיות בבת אחת".
גם בנושא שלימות ארץ ישראל וסכנת פקוח הנפש שבמסירתם, היה רבי בנימין בעל דעה עצמאית, שלא נטתה בהכרח אחר האווירה הכללית בציבור החרדי והליטאי. משנכח לדעת כי מסירת שטחים אכן עלולה להביא לסכנת חיים רח"ל לעם היושב בציון, חתם על קול -קורא נרגש המתריע על האסון שבמסירת שטחי יהודים לגרועים שבאויבינו, ועל החרפה הגדולה שבגירושם של אחב"י מגוש קטיף[2]
השתתף בהתוועדויות לציון יום הולדתו של הרבי בכפר חב"ד, וחתם על מכתב הברכה לרבי לרגל שנת הצ'.
בשו"ת אז נדברו הוא דן בהנהגת מבצע נש"ק של הרבי, ודן בשיטת הרבי שהבת תדליק לפני אימה.
הוא מסר לפרסום מאמרים התורניים בקבצים התורניים שיצאו לאור לכבוד ימי ההולדת של הרבי, והוסיף להם הקדמה לכבודו של הרבי.
קישורים חיצוניים
- קורות חיו בעקבות פטירתו - אתר שטורעם נט.
הערות שוליים
- ↑ ר' שמואל בן ארצי (חמיו של בנימין נתניהו, אשר חזר לכור מחצבתו בשנים האחרונות, ואף כתב זכרונות מרגשים מימי תלמודו בישיבת המוסר בנובהרדוק).
- ↑ יחד איתו חתמו גם הראשל"צ הגר"מ אליהו, והגר"מ מאזוז. מקרב חברי "מועצת גדולי התורה" הליטאים חתם רק רבי בנימין ביחד עם יבלטו"א חברי מועגה"ת כבוד קדושת האדמורי"ם מסדיגורה ומבוסטון.