ישראל זאב גוסטמן
הרב ישראל זאב גוסטמן (תרס"ז-תשנ"א) היה מדייני וילנא, לאחר השואה שימש בארה"ב כראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770, ובהמשך הקים ועמד בראש ישיבת 'נצח ישראל' הליטאית בירושלים. היה מקורב לאדמו"ר הריי"צ.
תולדות חיים
נולד בוילנא בשנת תרס"ז לאביו הרב אברהם צבי. היה מתלמידיו של הגאון רבי שמעון שקאפ. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מרחשת".
הרב גוסטמן נולד בשנת תר"ע. בצעירותו למד בישיבת מיר, בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. למד מפי רבי שמעון יהודה שקופ, ובגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן (רבה של שניפישוק, מפרברי וילנה וחבר בבית דין של הרב חיים עוזר גרודזינסקי). לאחר פטירת הרב באסן (בין האירוסין לנישואים) מונה הרב גוסטמן לשמש כרבה של שניפישוק, וכחבר בבית הדין.
בעת מלחמת העולם השנייה הורה הרב גוטסמן לכל מי ששאלו שיש לברוח מהגטו, [1]; כך הוא אשתו ובתו הצליחו לברוח, אולם בנו, מאיר, נרצח.
לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנה; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי ברח הרב גוסטמן לצרפת. אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה לארץ ישראל, ולכן היגר לארצות הברית.
בעקבות התערבות הגאון הרב משה פיינשטיין, מונה הרב גוסטמן לראש ישיבת תומכי תמימים בניו יורק (תש"ו). לאחר ארבע שנים בישיבה זו, בשנת תש"י, הקים את ישיבת ´נצח ישראל - וילנא רמיילס´, לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו בוילנה (השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס").
בשנת תשכ"א עלה לארץ ישראל, ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שני, היה מעביר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה סגור לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מעביר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת האידיש.
בשנת תשכ"ה נכנס ליחידות אצל הרבי. התבטא על הרבי שהוא "יחיד בדורו".
בתשמ"ב הדפיס בספר "כבוד חכמים" שיעור לכבוד יום הולדת הרבי.