משתמש:הנחה/טיוטה - נר שבת

נרות שבת

נר שבת הוא מצווה שתיקנו חכמים מצווה זו נהגה בפועל על ידי האבות ואמהות שאף נהגו בהדלקה זו מצווה זו אל אף חובתה על כל אחד ואחד בעיקר שייכת חובת ההדלקה לנשי ישראל.

טעם המצווה היא בכדי להרבות בשלום בית שלא ישבו בחושך ויכשלו בעץ ובאבן בחשיכה ובכדי להוסיף בעונג וכבוד שבת בשעת אכילת סעודות השבת טעמים אלו מחייבים הדלקה בכל חדר מחדרי הבית השימושיים בשבת כמו"כ הדלקה מיוחדת במקום האכילה.

בשנת תשל"ד קרא הרבי לכל נשי ובנות ישראל לחדש המנהג שכל נערה ובת אף לפני הנישאוין תתדליק בכל ערב שבת את נר השבת ולהאיר את העולם באור מצווה ובאור תורה.

מקורה

הדלקת הנר בליל שבת נמצאת כתובה במדרשי חז"ל רבים וכך כתבו במדרש: "ויברך אלקים את יום השביעי וגו'... רבי אליעזר אומר ברכו בנר". גם אצל האמהות שרה ורבקה מצינו שהדליקו נר בליל שבת : "כל ימים שהיתה שרה קיימת היה נר דלוק מלילי שבת ועד לילי שבת וכיון שמתה פסק אותו הנר. וכיון שבאת רבקה חזר". אמנם חובת ההדלקה על כל אחד ואחד נלמד מהמובא במשנה במסכת שבת:

על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר

וכפי שנראה מדברי התוספות שכאן המקור התלמודי למצוות הדלקת הנר: "..הדלקת נר גופיה... דפשיטא דחובה היא דהתנן על ג' עבירות נשים כו' על שאינן זהירות בהדלקת הנר".

גדרה

חובת ההדלקה

תיקנו חז"ל שיהיה לכל איש ואשה מישראל נר דלוק בשבת חובה זו היא חובת גברא^{[דרוש מקור: עיי' דברות משה פרק במה מדליקין]}ומחובתו של האדם אפילו לחזר על הפתחים (לקבץ נדבות) על מנת לקיים חיוב זה.

עיקר מצוות ההדלקה היא על הנשים והבנות.^{[דרושה הבהרה]} ואף במשפחה שחובת ההדלקה חלה על בעל הבית ועליו מוטל החיוב להביא שלום בית בביתו (ושאר בני ביתו מין הדין אינם יכולים להדליק שאין זה באחריותם כמבואר להלן) ובעקרון כל בני הבית (גם האישה) יוצאים בנרו הדלוק (כמבואר להלן מדין 'סמוך') ההדלקה בפועל תיעשה על ידי האישה והדלקתה היא בשליחות בעלה. ויש לה דין קדימה מטעם הנאמר לעיל.

טעם המצווה

שלום בית (שמצד זה אף המדליק שלא במקום אכילה יוצא ידי חובה

עונג שבת (בסעודה, תוס'. ובפני עצמו - רמב"ם שיחה הרבי) (ולכן אינה בגדר "עשה שבתך חול..." כבוד שבת (רש"י)

מקום ההדלקה

אולם על אף היותה של חובת ההדלקה חובת גברא אינו יכול להדליק את הנר בכל מקום שרוצה אלא היא צריכה לשמש למטרה שלשמה מדליקים (או עונג שבת או שלום בית כאמור לעיל) ולכן עליה לדלוק או במקום אכילה או בכל מקום אחר שישתמש בו האדם בשבת, להאיר את החשיכה. וכן להיפך שגם אם יצא ידי חובת ההדלקה אולם יש לו עוד חדרים שמשתמש בהם בשבת מוטלת עליו החובה להדליק בכל חדר וחדר.

נוסף על כך:

מין הדין גם כשמדליק במקום החייב בהדלקה באופנים המפורטים להלן על מקום ההדלקה להיות באחריות המדליק בכדי שייצא ידי חובה. אחריותו על המקום נמדדת הן בהשתמשותו שלו במקום והן בבעלותו כלומר מקום שרק הוא המשתמש בו (בשבת) ייחשב כבאחריותו לעומת מקום שהוא מתמש בו אלא יחד עם בעל הדירה אחריות המקום הוא על בעל הדירה וממילא חובת ההדלקה חלה על בעל הדירה.^{[דרוש מקור][דרושה הבהרה]}

במקרה שישנם כמה אנשים ששווים באחריותם על המקום (כגון: כמה אנשים שישנים יחד ואוכלים בפני עצמם). אף שישנו חובת הדלקה על כולם (שאינם סמוכים ואין מדליקים עליהם) נחלקו הפוסקים אם יש אפשרות שכולם ידליקו יחד. יש מהפוסקים שסוברים שאי אפשר שידליקו יחד משום ש"נר לאחד נר למאה". (אלא אחד ידליק והשאר ישתתפו בפרוטה^{[דרוש מקור: לא ראיתי אם עצה זו הובאה בקשר לזה בפוסקים הנ"ל]}) אמנם יש החולקים המיישבים המנהג "שכל מה שניתוספה אורה בבית יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אורה בכל זוית".

^{[דרושה הבהרה][דרושה הבהרה]}

מקום אכילה

החיוב להדליק נר במקום האכילה הוא משום עונג שבת (כבוד)^{[דרוש מקור]} ומשום שלום בית - "שמצטערים בני ביתו לישב בחושך ולאכול"^{[דרוש מקור]}

הגדרת מקום האכילה הוא מקום אכילת הסעודה או הכנת המאכלים^{[דרוש מקור]} (ושייך להדליק אפי' כשאינו באחריותו כגון:..)

עיקר מצוות הדלקה היא במקום האכילה^{[דרוש מקור][דרושה הבהרה]} ולכן כאשר מדליק בכמה מקומות את הברכה עליו לעשות על הנר שנמצא במקום האכילה.^{[דרוש מקור]} כן, במקומות שעל ידי ההדלקה מקבל שבת (כמבואר להלן) קבלת השבת נעשית בהדלקת הנר שבמקום האכילה.^{[דרוש מקור]} כמו כן המנהג להוסיף בנרות נוהג במקום האכילה משאין כן בשאר החדרים מועיל נר אחד.^{[דרוש מקור] [דרושה הבהרה]}

חדרי הבית

חדרי הבית השימושיים בשבת חיים בהדלקת הנר משום שלום בית שמא ייכשל בעץ או באבן ולכן אף שהדליק כבר במקום האכילה ויצא חובת המצווה חייב להוסיף ולהדליק אף בחדרים.

וכן אדם היישן בחדרו הפרטי (אפילו שאינו בעל החדר אלא שהוא נמצא לרשותו הבלעדי לשבת ואין הבעה"ב משתמש בו כלל^{[דרוש מקור]}) אפילו במקרה שיוצא ידי חובת ההדלקה באופנים המפורטים להלן (שסמוך על שולחן בעה"ב או שמשתתף בפרוטה או שאשתו מדליקה עליו) חלה עליו החובה להדליק בחדרו משום שלום בית שלא יכשל בעץ ובאבן, ואף מברך ברכה על הדלקה זו.^{[דרושה הבהרה]}

ולכן בחורים ...(שו"ע סעיף ו(?))

יוצא בנר של אחר

ישנם אפשרויות בהם יוצא האדם חובתו בהדלקתו של אדם אחר.

• סמוך על שולחנו
• משתתף בפרוטה

קבלת שבת בהדלקה

נחלקו הפוסקים אם על ידי ההדלקה מקבל המדליק שבת ובזה עצמו נחלקו אם שייך לעשות תנאי

כמו"כ נחלקו אם צריך לקבל שבת 'לאלתר' שיהיה היכר שמדליק לכבוד שבת.

כמה נרות במקום אחד

שלשה בעה"ב

שליחה בהדלקה

אורח אצל בעה"ב אף שהוא שליח המנהג שמברך

מנהג הבנות שלפני הנישואין ומנהג הקטנות

מנהג ישראל במשך הדורות שהתחלת קיום מצוות הדלקת נרות הוא לאחר החתונה^{[דרוש מקור]} אולם בהרבה קהילות ומשפחות נהגו בדורות קדומים להדליק עוד קודם החתונה ואף מגיל רך ביותר מנהג זה קיים ברבים מהשפחות עד לדורנו זה. בגיל ההתחלה יש שינויים יש המתחילים בגיל שלש^{[דרוש מקור]} יש עוד קודם לזה יש בגיל שש^{[דרוש מקור]} ויש בבת מצווה.^{[דרוש מקור]}

ברבים ממשפחות הרבנים והאדמו"רים מונהג מנהג זה מדור דור הרב שלום דובער לוין בקונטרסו אסף חלק ממשפחות אלו וציין למשפחות: אלתר (חסידות גור) הגר (ויזניץ) הלברשטם (צאנז - באבוב) השיל (קופישניץ - אפטא) וינברג (סלונים) טוורסקי (טשרנוביל - רחמסטריווקא) סלוביצ'יק (בריסק) פרידמן (סדיגורא - רוז'ין) קרליץ (ה'חזון איש') שניאורסון (חב"ד -ליובאוויטש רוקח (בעלז) שפירא (וואלזין) וכן במשפחות ירושלמיות וותיקות ומצאצאי הרב יוסף חיים זוננפלד נהגו במנהג זה.^{[דרוש מקור: חשוב למצוא מקורות כתובים מכל המשפחות הנ"ל.]}

• מנהג זה קיבל משנה תוקף בפירסום המבצע על ידי הרבי...
• (כדאי להביא סקר בנידון..אם יש)
• פירסום המבצע עורר פולמוס שלם בנידון על ידי הרב עובדיה ורבנים נוספים (סקירה בעניין)

הפולמוס ההלכתי

1. סמוך פטור ומברך?
2. אין להדליק במקום אחד

הדנים בעניין

הרב השואל והרב בנימין יהושע זילבר בספרו אז נדברו חלק ו סימנים סו - סז

פרטי הדינים בנר

• כמה מדליק?

2, 7, 10, הדלקה על כל ילד, שכחה מוסיפה (שכחה להוסיף י"א שמוסיפה עוד אחד) מחוץ לבית י"א שאינו מוסיף (הרבי כמדומה שלל זאת) (הוראת הרבי: לפני הנישואין - 1!)

• ממה מדליק?

- שמן שעווה או כיו"ב - צמר גפן?

מבצע נש"ק

ערך מורחב – מבצע נרות שבת קודש

בכ"ד אלול תשל"ד בשיחה שאמר הרבי בפני נשי ובנות חב"ד הכריז הרבי על מבצע חדש להפצת היהדות להפיץ את מצוות הדלקת נר שבת אצל כל נשי ובנות ישראל מגיל צעיר ביותר, מבצע זה הוא אחד מעשרת מבצעיו של הרבי והוא משלשת המבצעים השייכים בעיקר לנשי ישראל הנרמזים בשם 'חנה' חלה 'נידה והדלקת הנר.

בעקבות מבצע הודיע הרבי אשר כל ילדה שתקבל על עצמה להדליק נר שבת תקבל ממנו דולר לברכה, כמו"כ במסגרת המבצע חולקו פמוטות רבים עבור נשים אלו והחל מאז פועלים נשי ובנות חב"ד להפצת מצווה זו בתפוצות ישראל על ידי חלוקת נרות בכל ערבי שבת וחג.

הרבי ביאר שמבצע זה נבחר במיוחד עקב היותו סגולה נפלאה לחושך הגלות המתגבר, שעצם עניינה ותוכנה הגלוי של מצווה זו היא להאיר את העולם באור התורה.

קישורים חיצוניים

• אדמו"ר הזקן - שוע"ר - הלכות הדלקת נר שבת סימן רס"ג ואילך (בטקסט)
• הרב שלום דובער לוין - קונטרס נרות שבת קודש - ביאור בתוכן ופרטי המצווה ומעלותיה ובירור אודות מנהג הדלקת הנר לפני הנישואין.

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.