אברהם יצחק גלזמן
הרב אברהם יצחק גלזמן (תרנ"ג-?) היה מחשובי רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר הריי"צ.
תולדות חיים
נולד בתרנ"ג, בעיירה ליעפלי לאביו החסיד ר' משה. בעיירה קיבל חינוך חסידי שורשי בהיותו בן למשפחת חסידים וותיקה.
בתרס"ט החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שם היה מחשובי התמימים, שקדן גדול והתעלה בעבודת ה'. בישיבת תומכי תמימים למד עד שנת תרע"ו, במשך כשבע שנים.
אדמו"ר הרש"ב ביקשו שיכהן כרב, אך הוא חשש מכך, בתואנה שזו אחריות, וכ"ק אדמו"ר הרש"ב אמר לו שלרב ישנה סייעתא דשמייא, ובקשר לזה סיפר לו הרבי שבברית מילה שלו, סביו - אדמו"ר הצמח צדק, רצה שיעשו בזמן והרב אסר, והצמח צדק הורה לעשות כדברי הרב.
בתרע"ט התחתן עם בתו של החסיד ר' מאיר לייב פריידין ממירגאראד. לאחר נישואיו התגורר במירגאראד, שם החזיק את התלמוד תורה והמקווה במסירות נפש. התגורר במיגאראד עד שנת תרפ"ו.
בתרפ"ו התגורר בבורזנא, מסר שם שיעורי תורה, החזיק את המקווה, החזיק מלמדים. בתרצ"ז עבר לקונוטופ, ומשם לניעז'ין, ונדד ממקום למקום עד שהגיע למוסקבה, שם שהה עד מלחמת העולם השניה.
בעת הבריחה הגדולה דרך לבוב, יצא מרוסיה, ואח"כ עלה לארץ הקודש בשנת תש"ח, היה נחשב בין הלומדים וחשובי העדה. גר בכפר חב"ד ושם נפטר אחרי מחלה ממושכת.