הפעילות העניפה של מרכז חב”ד בכפר סבא, החלה כבר בשנות היו"דים. באותם ימים התגוררו בעיר עולים רבים שהגיעו מתימן. בין העולים היתה גם משפחת ימיני, שעלתה בשנת תש"ח. שלוש שנים התגלגלה המשפחה בין המעברות השונות ברחבי הארץ עד שהשתקעה בכפר סבא.

ימי בראשית

יעקב ימיני, תמים מן המניין בתומכי תמימים לוד, החל לפעול בקביעות בקרב עולי תימן בעיר. הוא החל ללמוד חסידות עם המשפחות התימניות שהתגוררו בסמוך לבית הוריהם. בד בבד פתח בפעילות עם הנוער במסגרת מבצע של"ה ומסיבות שבת.

במקביל נפתח בכפר סבא בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק, ור’ יעקב שמר על קשר עם המשפחות שילדיהם למדו בבית הספר, וחיזק בהם את רוח היהדות והחסידות.

ככל שהעולים נמשכו ללימוד החסידות, כן התעורר הצורך להקים מניין חב”די עבור משפחות המקורבים. בית הכנסת הראשון נפתח במבנה של בית הספר. במשך השנים עבר בית הכנסת ממקום למקום, עד לפני 12 שנה, כאשר נכנסו למשכן קבע במקום בו עמד בית הכנסת לעדת התימנים. מקום זה משמש כיום כמרכז הפעילות החב”דית בעיר.

במשך השנים המשיכו האחים יעקב וניסים ימיני בפעילות מגוונת. הם פעלו במקביל לבית הספר של ה’רשת’, וסייעו ברישום ובקשר עם ההורים. בתקופות בהן היו מעט ילדים, סייעו השניים ברישום ילדים, ובכך הצילו את בית הספר מסגירה על ידי משרד החינוך.

עם השנים נישאו האחים והקימו בתים חסידיים. אלו כמובן נבנו בכפר סבא. הבתים היו לבתי חב”ד לא רשמיים, בהם התקיימו בתדירות התוועדויות חסידיות, שיעורי תורה ופעילות מגוונת.

בית הספר החב”די

לערך מורחב בית ספר חב"ד כפר סבא.

בית הספר החב”די הוקם בכפר סבא בשנות היו"דים.

בית הספר החב”די בכפר סבא, נחשב לאחר המצליחים מבין בתי הספר בעיר. כמו כן מתנהלת פעילות עניפה באמצעות גני הילדים המופעלים על ידי ר’ משה מצרפי.

גם לנשים ישנה פעילות רחבת היקף, עליה מופקדת מרת דינה ימיני.

בעלי תשובה

רבים מבעלי התשובה בכפר סבא הקימו בתים חסידיים, חלקם אף הפכו לשלוחי הרבי.

גל ההתקרבות התעצם לאחר ג' תמוז תשנ"ד, כאשר החלו לפרסם ביתר שאת את נבואת הגאולה של הרבי. רבים הגיעו להתעניין, ללמוד ולקבל. בית כנסת חב”ד התמלא מפה לפה, וההכרזה של יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד היא חלק בלתי נפרד מחיי בית הכנסת, כאמור, בשילוב עם לימוד מעמיק בענייני גאולה ומשיח.