עזרה
העזרה היא החצר הפנימית בבית המקדש. זהו שטח הקדוש בקדושת מחנה כהונה, וטמא מת, וכל שכן טמאים חמורים יותר - כגון זב, נדה ויולדת - הנכנסים למקום זה, גם בזמן הזה, חייבים כרת.
מקום העזרה
מסביב להיכל, הייתה מחיצה - במשכן הייתה זו הפרוכת, בבית ראשון נבנה במקום קיר, הנקרא אמה טרקסין, ובבית שני, כאשר גובה ההיכל היה גבוה מכדי לאפשר בניית קיר בעובי אמה, חזרה הפרוכת למקומה.
כל המוקף במחיצה זו, נקראת "עזרה"[1].
גודל שערי ומקום העזרה
אורך קפ"ז על רוחב קל"ה.
שבעה שערים היו לה. ג' מן הצפון הסמוכין למערב. וג' מן הדרום סמוכין למערב. ואחד במזרח מכוון כנגד בית קדש הקדשים באמצע.
תיאור העזרה ותוכנה
את מקום העזרה מתאר הרמב"ם: העזרה לא היתה מכוונת באמצע הר הבית. אלא רחוקה מדרום הר הבית יתר מכל הרוחות וקרובה למערב יתר מכל הרוחות. ובינה ובין הצפון יתר ממה שבינה ובין המערב. ובינה ובין המזרח יתר ממה שבינה ובין הצפון.
העזרה בתמונה, היא במבט מלמעלה. גבולות העזרה הם החומה מסביב וכל מה שבתוך גבולותיה, דהינו: עזרת ישראל, עזרת כהנים, הדוכן, תשע לשכות, המזבח [2], הכיור [4], בית-המטבחים [3], שלחנות [5], עשרים וארבע טבעות ואכסדרה [1]. גם האולם ותכולתו, שהם: הקדש וקדש הקדשים, וכל כלי הקדש שבהם - נכללים בעזרה. ארכה מאה ושמונים ושבע אמות, ורחבה מאה שלשים וחמש אמות.
עבודת הקרבנות נעשתה בתוך העזרה: שחיטתם, זריקת דמם על המזבח, פשיטת עורם, נתיחתם לנתחים ושריפת החלקים שהתורה מצווה לשפרם על מערכת אש המזבח. גם הקרבת המנחות, העשויות מקמח ומשמן, ונסוך היין והמים על המזבח, התקיימו בעזרה.
נוסיף לפרט את הכלים שהיו בעזרה. התמונה מס' מראה את הכיור וכנו, ובו שנים-עשר ברזים. לפני העבודה היו הכהנים חייבים לרחוץ את ידיהם ואת רגליהם ממימי הכיור.
על ידו ניצבו שני שלחנות: אחד של כסף ואחד של שיש. שלחן-הכסף היה מיועד לכלי-כסף ולכלי-זהב הנחוצים לעבודה, על שלחן השיש הניחו נתחים מבשר הקרבנות, לפני שהעלום על המזבח לשריפה על אש המערכה הגדולה.