שמריה נח שניאורסון

רבי שמריה נח שניאורסון מבברויסק נולד בליובאוויטש בשנת תר"ב. הוא היה בן הזקונים של אביו אדמו"ר יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).

תולדות חייו

בצעירותו למד עם סבו, אדמו"ר הצמח צדק, ועם אחיו, ר' שלמה זלמן שניאורסון, לימי האדמו"ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו אדמו"ר המהר"ש^[^{דרוש מקור]}.

הוא נשא לאשה את בת דודו אדמו"ר המהרי"ן מנעז'ין.

לאחר הסתלקות זקנו, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר הסתלקות אביו חזר לליובאוויטש. בשנת תרל"ב מינה אותו דודו, כ"ק אדמו"ר המהר"ש, כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מאנ"ש חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; אדמו"ר המהר"ש הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש^[1].

לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן, מונו הוא ואחיו ר' שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ברציצא ור' שמריה נח בבברויסק.

בשנת תרס"א, במקביל ולאחר הקמת תומכי תמימים בליובאוויטש יסד ישיבה בברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגרי' שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות בכל רחבי רוסיה. מהבולטים שבהם: רבי משה דון יחיא ור' שלמה יוסף זווין והרב שמריהו יהודה לייב מדליה.

קשריו עם ליובאוויטש

במשך השנים אירעו לו מספר תקריות עם ליובאוויטש, כך לדוגמא ייסד את כולל חב"ד המיוחד - בנפרד מכולל חב"ד שנשלט על-ידי אדמו"ר הרש"ב. דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם בשבט תר"ע התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי מאיר שמחה מדווינסק בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של אדמו"ר הרש"ב והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים^[2].

שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת תרפ"ד חלה מאוד וביום ט"ז טבת תרפ"ד נסתלק. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.

צאצאיו

בנו ר' מנחם מענדל.

חתנו ר' דוד ברב"ש.

נרצחו שניהם בפרעות תרע"ט.

בעל נכדתו הרב שמואל בזפלוב - כיהן לאחריו כרבה של בברויסק.

ספריו

שמ"ן למאור, ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת הרבי על ידי הרב בנימין אליהו גורודצקי והרב רפאל ווילשאנסקי בשנים תשכ"ד ותשכ"ו בכפר חב"ד.