שקלוב
שְקְלוֹב (ביידיש: שקלאָוו, ברוסית: Шклов) היא עיירה במחוז מוהילב של בלארוס[1], המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול רוסיה-פולין, דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר היהודים.
היסטוריית העיירה
בעבר מרבית תושבי העיירה היו יהודים, ובשנת תרס"ה הגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ומסחר פעיל.
בשנת תט"ז לערך נהרסה העיר על ידי הקוזאקים; ובשנת תס"ט היא נחרבה ונשדדה על ידי השבדים; בשנת תקע"ג פלש צבאו של נפוליאון לעיר ובזזהּ.
במהלך מלחמת העולם השניה כבשו הנאצים את שקלוב, ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עת.
שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של הגאון מווילנה, וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות, יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידים.
הקהילה החסידית
למרות שהעיירה נחשבה כאחד ממעוזי המתנגדים היו בה חיי קהילה חסידיים, שמשכו אליהם גם מגדולי המתנגדים בעיר. מלבד חסידי חב"ד היו בעיירה חסידים נוספים, כמו חסידי
בתקופת אדמו"ר הזקן שימש כמשפיע הקהילה הרב אפרים שמחה מבינשקוביץ. בתקופת אדמו"ר הצמח צדק היה רב עדת החסידים הרב חיים דון יחיא[2].
הרב האחרון ששימש כרבה של העיירה היה הרב מרדכי פיינשטיין, בתקופתו[3] הכריתו אנשי היבסקציה כל סממן יהודי בעיירה.
אישים מפורסמים מהעיירה
- רבי פנחס מקוריץ.
- רבי פנחס רייזעס.
- רבי בנימין קלעצקער.
- רבי צבי הירש, (סב הרבנית רבקה, אשת אדמו"ר המהר"ש).
- אפריים יצחק עפשטיין.
- אברהם שיינס.
- ישראל יפה (שקלוב).
- שמעון מנשה חייקין.
- יוסף יהודה לייב משיוף.
דמויות בקהילה החסידית
- אפרים שמחה מבינשקוביץ - משפיע הקהילה, בהוראת אדמו"ר הזקן.
- חיים דון יחיא - רב עדת החסידים בתקופת אדמו"ר הצמח צדק.
ספרי חסידות שהודפסו בשקלוב