ברוך כבוד ה' ממקומו

גרסה מ־15:59, 11 באפריל 2013 מאת כתית למאור (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} {{ציטוט|תוכן=ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ::'''ברוך כבוד הוי' ממקומו'''.|מקור=...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול

ברוך כבוד הוי' ממקומו.
יחזקאל ג, יב

ונטלתני רוחא ושמעית בתרי קל זיע סגי דמשבחין ואמרין:

בריך יקרא דה' מאתר בית שכינתיה.
תרגום יונתן

תוכן השבח

ברוך - מלשון המבריך את הגפן, כלומר, ממשיך.

כבוד הוי' - "פי' כבוד ה' היינו בחינת ממכ"ע כבודו היינו זיו יקריה. שהיא בחי' מדת מלכותו ית' שנקר א ג"כ חכמה תתאה שהיא מקור דבי"ע. אך שרשה ומקורה מבחינת חכמה עילאה שהיא הנק' כבוד עילאה; ובה הוא השראת אור א"ס ב"ה ממש, שעל זה נאמר הראני נא את כבודך" [1].

ממקומו - מהיכן שהוא נמצא, מאחר שמלמטה אין ניכר מקומו.

שירת האופנים

שורשם של האופנים הוא במידות נה"י ולכן עבודת האופנים היא באופן של עיגול, סובב ומקיף, מפני שאין הם משיגים כלל באור אין סוף, ורק עובדים את הקדוש ברוך הוא בגלל אהבתם הטבעית בבחינת הודאה, בשונה מעבודת השרפים שהם בבחינת יושר, מכיון שהם משיגים באור אין סוף, ולכן נאמר על עבודתם "ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים", שבשעה שהם שומעים את השבח "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו", שזה הוא למעלה מהשגתם, הם מתפעלים כמו אדם ששומע דבר שאינו מבין אבל יודע שהוא דבר גדול.


ומה שהמלאכים מקדישים ומעריצים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו הרי שנמשך גילוי כבוד ה' בבי"ע, אין זה כ"א כמ"ש ואתה קדוש יושב פי' בחי' ישיבה השפלה שמשפיל א"ע בחי' קדוש להיות יושב ונמשך למטה ע"י תהלות ישראל דוקא (וכמש"ל ע"פ לבבתני הנ"ל דאע"פ שנאמר והחיות נושאות את הכסא היינו הכסא דוקא אבל לא נמשך גילוי בחי' אדם שעל הכסא אלא ע"י בכל מאדך שבנש"י מאד אותיות אדם). והוא ענין יעקב יבקע צורים במדבר (תהלים ע"ח) שכל בחי' צורים אשר במדבר בוקע ויורד קו וחוט א"ס כו', (בפי' וענין צורים עיין פ' בשלח דס"ד ע"א ועיין מק"מ שם שהם בחי' גבורות, ופי' במדבר היינו כמש"ל). כי בבחי' יעקב כתיב ויזרח לו השמש שזרח ובא לו אור א"ס. והנה בשמש כתיב לשמש שם אהל בהם והוא כחתן שבחי' השמש דומה לחתן חות דרגא ובחי' חתן הוא ג"כ בחי' יעקב כי כמה בקיעות יש ביעקב ויבקע. יצא יצא יעקב כמה יציאות (עיין בע"ח של"א) וגם הכשבים הפריד יעקב כו' (עיין בלק"ת ס"פ ויצא ועמשל"ק בד"ה והניף הכהן אותם). ולכן אומרים קול מצהלות חתנים ב' בחינות חתנים כי בכל בחינה מעולם ועד עולם פרסא מפסקת ויעקב בוקע הפרסא כו' (ועמש"ל ע"פ שיר השירים ביאור ענין ב' בחי' חתנים). ובחי' כלה כלתה נפשי המקבלת אור א"ס היא בבחי' נאלמה בזמן הגלות שאין לה לפני מי לדבר ולהתגלות מפני גשמיות העולם לגבי אור א"ס שמעלימים ומסתירים. משא"כ לע"ל ונגלה כבוד ה' הוא אור א"ס הסוכ"ע שיהיה גילוי אור א"ס

  1. לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' א.