דוד צבי הירש חן

הרב דוד צבי חן (מכונה בר"ת הרד"ץ) היה בנו של הרה"ח ר' פרץ חן (מטשרניגוב). מגדולי חסידי אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. היה אחד משלושת החסידים שזכו לקבל סמיכה לרבנות מאדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.

היה גאון עצום בנגלה ובחסידות ושימש כרבה של העיר צ'רניגוב.

היה ידען עצום בסיפורי חסידים. רבים מהם סיפר לאדמו"ר הריי"צ, ולאחר מכן היה מבאר את הסיפורים "בחכמה ובינה ודעת", כעדות אדמו"ר הריי"צ. הרשב"ץ העיד כי ביאוריו מיוסדים היו במידה רבה על פי דברי נשיאי חב"ד. אדמו"ר הריי"צ אף העיד עליהם כי "הם מפיחים רוח חיים ויראת שמים באהבת התורה, באמונת צדיקים, ובחיבת קיום המצוות מעשיות בחיות פנימי".

בשנת תרפ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. תשעה חודשים לאחר עלייתו ארצה, בכ"ד בכסלו תרפ"ו נפטר ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים. ביום פטירתו, נשלחה הודעה לאדמו"ר הרי"צ והרבי הורה לרשום על המצבה "פ"נ הרה"ג (=פה נטמן הרב הגאון) הצדיק עובד אלוקים פאר החסידים".

בשנת האבל אחריו אמרה עליו קדיש נכדתו - מרת זלדה מישקובסקי (שניאורסון), מחוסר ברירה אחרת.

משפחתו

בתו, מרת רחל שניאורסון
חתנו, הרב שלום שלמה שניאורסון
בנו, הרב שלמה מנחם מענדל חן, נרצח על ידי פורעים בו' באלול תרע"ט.
בנו, הרב אברהם יהודה חן, נפטר בשנת תשי"ח בארץ הקודש.
נכדתו מרת זלדה מישקובסקי (שניאורסון)