מרכבה

מרכבה ענינו הוא הביטול בתכלית, עד שנעשה בבחינת מרכבה אל הרוכב בו. על ידי המרכבה מתעלה הרוכב בה למקום שאלמלא המרכבה לא יכול היה הרוכב להגיע לשם. בכללות ישנם שני ענייני מרכבה: מרכבתא עילאה, שהם האבות שהם מרכבה לעולם האצילות, מרכבתא תתאה שהוא המרכבה של עולמות בי"ע.

ענינו

ענין המרכבה הוא הביטול בתכלית אל רצון הרוכב שעליה, ועל ידי המרכבה מגיע הרוכב למקום שאלמלא הרוכב לא היה מגיע אליו.

בכללות ישנם שני בחינות מרכבה. הראשון הוא האבות שהם בבחינת "חיוון עילאין", שהם מרכבה דאצילות, הנקראת גם בשם מרכבתא עילאה. השני הוא "חיוון תתאין" שהם המרכבה של עולמות בי"ע שהם מחנה מיכאל ומחנה גבריאל, המלאכים של עולם הבריאה, ולענין זה שייכים גם השבטים וחלוקתם לארבע דגלים.

מרכבתא עילאה

אבות, עליהם נאמר כי "האבות הן הן המרכבה", שהאבות הם בחינת מרכבה אל הספירות של עולם האצילות. כך אברהם הוא בחינת מרכבה לספירת החסד של עולם האצילות, יצחק הוא בבחינת מרכבה לספירת הגבורה של עולם האצילות, וכן יעקב הוא בבחינת מרכבה לספירת התפארת של עולם האצילות. ענין מרכבה זו היא להעלות את מדותיו של הקב"ה אליו בבחינת ביטול, כמאמר "לך ה' הגדולה והגבורה" וכו', להיות נמשך בם ועל ידם גלוי אלקות ואור אין סוף ברוך הוא ממש, והיינו על ידי מסירות נפש לה' בתשוקה וצמאון להכלל ולהבטל באור אין סוף ברוך הוא ממש.

מרכבתא תתאה

שנים עשר השבטים הם מרכבתא תתאה שהן בחינת אצילות שבבריאה והיינו שהם מחברים את הבריאה לאצילות והוא שמה שמלכות דאצילות נשפלת להסתתר בבריאה הם מעלים אותה לחברה לאצילות. והוא כי שנים עשר השבטים הם הי"ב בקר שהיו בים שעשה שלמה, שהיו שלשה פונים צפונה ושלשה פונים נגבה, שהם הדגלים של השבטים שהם ד' מחנות שהם בבריאה, והים עליהם מלמעלה הוא בחינת מלכות דאצילות.

כי הם זרע האבות שהם המרכבה דאצי', אך הם נמשכו יותר למטה לבריאה, וזהו ל' שבט שהוא לשון המשכה כמו כוכבא דשביט, והוא ע"ש המשכתן שנמשכו יותר למטה בבריאה אבל שרשן הוא מאצי' והם בחי' היכל קדהק"ד דבריאה שהם מחברים הבריאה לאצי', וזהו ששם עלו שבטים כו' שעבודתם הוא רק להעלות הרפ"ח ניצוצין שנפלו לש' ב"ן ומשם לבי"ע כנז' במ"א, להעלותן לאצי', ע"י בירורים שהם מבררים בבי"ע ומעלים הטוב לאצילות (הג"ה ועמ"ש מזה בת"א פ' וישב ע"פ והנה אנחנו מאלמים אלומים בשדה כו' שהיו מבררים הניצוצים כו' והיו מעלים אותן בבחי' מ"ן להתכלל במל' דאצי' כו' וזהו כענין ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, ובד"ה ואני נתתי לך שכם אחד הנ"ל נת' שע"י העלאת מ"ן זה ממשיכים ג"כ מ"ד מלמעלה,

האופנים וחיות הקודש נושאות את המרכבה. מרכבה זו נקראת בשם מרכבתא תתאה ועליה ישנו הכסא שהוא בחינת מלכות דאצילות.

מרכבות של עולמות בי"ע

בפרטות, מרכבתא תתאה היא המרכבה של עולם הבריאה וקיימים גם מרכבה דיצירה, ומרכבה דעשיה.

ענין המרכבות של עולמות בי"ע הוא שאין השכינה, מלכות דאצילות, יורדת מטה לעולמות בי"ע, אלא על ידי המרכבה, גם לנביאים כגון ישעיהו ויחזקאל, אלא שזה ראה מרכבה דבריאה, וזה ראה מרכבה דיצירה. וכל הירידות של מלכות דאצילות למטה, וכל העליות שלה הכל הוא על ידי המרכבה.

ישעיהו השיג במרכבה דבריאה, ולכן ראה ה' צבאו"ת יושב על כסא רם ונשא, ושרפים עומדים ממעל לו, ושרפים של עולם הבריאה אומרים קדוש קדוש קדוש, וזהו ענין כתר מלכות דבריאה.

וכמו כן יחזקאל ראה מרכבה דיצירה באופנים וחיות הקודש שהוא כתר מלכות דיצירה. והיינו בחינת בריאה שביצירה, כי בכל עולם ועולם יש בחינת בי"ע.

וזכריה ראה מרכבה דעשיה, ששם מאיר כתר מלכות דעשיה. שהם בחינת אותיות ולכן ראה בסוסים כי סוסים הם אותיות, ואותיות הם בחינת דומם והיינו לפי שעולם העשיה לגבי יצירה הוא כערך דומם לגבי צומח.

מפסולת מרכבה דעשיה נמשכים כל ההשפעות הגשמיות של עולם הזה. מפני נשר שבמרכבה דעשיה נמשכים על ידי השתלשלות העופות שבעולם הזה. פני אריה שבמרכבה הוא שורש החיות של החיות בעולם הזה. מפני שור שבמרכבה דעשיה נמשך בריבוי השתלשלויות להיות שורש לנפש הבהמות, ומשם נמשך נפש הבהמית של האדם. ומבחינת אדם שעל הכסא נמשך נפש אלוקית שבאדם.