משתמש:רון/בתכנון-כללי
אשמח שכל מי שיכול להוסיף פרטים על ערכים אלו במקום המתאים.
אנשי כנסת הגדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
את הסוגרים אני נראה לי יהפוך עם יצירת הערך להערות שוליים.
מאחר ואני לא נביא אם יש טעויות אני ישמח שתתקנו אותי.
אנשי כנסת הגדולה היו בתקופת בית המקדש השני הם התחילו מתקופת עזרא (ונחמיה שבנו את בית המקדש) עד תקופת שמעון הצדיק (בסוף תקופת בית המקדש השני). היו אנשים גדולים וראשי העדה הם היו כמו תחליף לנביאים (שכמעט לא היו באותה תקופה) והשופטים (שנגמרו בבית המקדש הראשון) והמלכים (מלכי יהודה וישראל, שנגמרו עם חורבן בית ראשון.).
אחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
תשמישי קדושה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חטא העגל[עריכה | עריכת קוד מקור]
חטא העגל הינו חטא שחטאו יהודים בעבודה זרה בצאתם מארץ מצרים לפני מתן-תורה.
תקציר[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחרי צאת בני ישראל מארץ מצרים וקבלת התורה משה עלה להר סיני כדי לשמוע את כל תרי"ג המצוות ולהביא את לוחות הברית, הוא היה אמור לחזור תוך 49 יום. מאחר שבני ישראל טעו בספירת הזמן הם חשבו שהגיע הזמן לרדת ומשה לא ירד. ואז השטן הראה לבני ישראל את דמות משה - כביכול - מת. העם בכו ושנרגעו החליטו לעשות להם אלוקים אחר ח"ו, הם אספו מבתיהם זהב ותכננו ליצוק אותו לקל זהב. נכבדי העדה שהתנגדו למעשה, נהרגו. אהרן אהרון ראה את שנעשה, וניסה לשכנע אותם לדחות את היציקה למחר (מפני שככה הוא קיווה שמשה בינתיים יבוא). מכיוון שמשה לא הגיע למחרת בבוקר בני יישראל יצקו את הזהב, ויצא עגל מדבר שהכריז על עצמו שהוא ה'! השם אמר למשה לרדת מההר בגלל שהעם חטאו, משה ירד ונדהם למראה עיניו ומרוב זעזוע הוא זרק את הלוחות והם נשברו. השם רצה להרוג את כל העם חוץ משבט לוי שלא השתתפו בחטא. אחרי תחנונים רבים משה הצליח לשכנע את השם לסלוח לעם. משה יצר לוחות חדשים במקום אלו שנשברו.