משתמש:מנחם שמו/טורקיה
חרן[עריכה | עריכת קוד מקור]
ידוע שבדרום טורקיה נמצאת העיר חרן מקום לידת השבטים בני יעקב אבינו, במקום הזה בירר יעקב אבינו את לבן הארמי (ובמילא י"ל שבירר גם את ישמעאל, שהרי לבן וישמעאל מבטאים את אותו תוכן)).
רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבעל שם טוב בדרכו לארץ ישראל להיפגש עם בעל האור החיים הקדוש שהה באיסטנבול שבטורקיה, שחזר הבעש"ט אמר אז שראה שם נשמות של תנאים ואמוראים.
האדמו"ר הזקן בשנת תקנ"ט (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלטו אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום כ"ד בתשרי אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שבפטרבורג, כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ביום שלישי י"ט בכסלו תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".
הרבי הרש"ב בשנת תרע"ט תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר ובראש השנה התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר לאנ"ש שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית שטערנא שרה שניאורסון שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע בתשעה באב של אותה שנה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב.