ישראל מפולוצק
הרב הצדיק ר' ישראל מפולוצק היה תלמידו של המגיד ממזריטש. שותף לאדמו"ר הזקן ור' מנחם מענדל מויטבסק להנהגת החסידות בליטא. נואם ודרשן מצוין, בעל כשרונות ארגוניים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקל"ז עלה יחד עם ר' מנחם מענדל לארץ הקודש, ועמד בראש קהילת החסידים בצפת.
באותם שנים יצא להגן על כבוד חברו-רבו, אדמו"ר הזקן ועל כבוד חב"ד.
לרגל מצבה החומרי הקשה של קבוצת העולים נאלץ לצאת לחו"ל לאיסוף כספים ולשם קביעת מקורות הכנסה קבועים עבור החסידים- העולים. רבי ישראל הצליח בשליחותו. ראשית דרכו הייתה לקושטא, שם נתקבל בכבוד על ידי נכבדי העדה. משם שלח ארצה סכומי כסף.
מקושטא נסע לרוסיה. על ידי תעמולה רחבה, בכתב ובעל-פה, הצליח למשוך לפעולה מספר ניכר של רבנים וגבאי-צדקה חרוצים ובראשם צדיקים מפורסמים. בכל רחבי המדינה ייסד והתקין "מעמדות" - מוסד צדקה קבוע ובעל חשיבות עבור אנ"ש בארץ-ישראל.
בדעתו היה לבסס את מפעלו בחו"ל ולחזור לאה"ק, אולם לא אסתייע מילתא, לפתע חלה ונפטר בשנת תק"מ[1] בעיר פאסטוב ונקבר שם על יד קברו של רבי אברהם המלאך.
קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על "ספר החסידות", תש"ז
- ↑ (ע"פ מכתבי רמ"מ מוויטבסק המובאים בספר בית רבי, פטירתו הייתה בין השנים תקמ"ב-תקמ"ד).