פינחס
|
דף זה מועמד למחיקה. הסיבה: אין קשר לחב"ד | ||
| תבנית זו נועדה לבקש מחיקה של דפים המתאימים למחיקה לפי מדיניות המחיקה. | |||
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן זכה למדרגותיו הרמות בזכות ייחוסו הרם, ולאו דווקא מאהרן. בגמרא בבא בתרא[1] נאמר: אהרן שנשא את בת עמינדב[2] יצא ממנו פינחס.
חבירו של כלב בן יפונה ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר מכבר[3] ואת העיירות שבחסותה[4].
פינחס שימש ככהן גדול ביום הכיפורים מתי שאביו אלעזר וסבו אהרן לא יכלו לעשות זאת[5].
היה לו ידע בקבלה. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור[6].
מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב את ירחו, ושם נתחבאו בבית רחב שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של יהושע בן נון[7].
במעשה יפתח הגלעדי לא רצה ללכת להתיר לו את נדרו, מפני שאמר 'הוא צריך לי ואני אלך אצלו?!', ונענש על כך שניטלה ממנו רוח הקודש למשך תקופה ארוכה [8].
הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ספר יהושע[9].
על פי המסורת, נקבר פינחס ביחד עם אביו אלעזר בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום.
הריגת זמרי
נקודת המפנה בחייו, בה השיג את כל מדרגותיו, היתה בסיפור הקנאות הידוע לכולנו כ'נעשה זמרי' - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל.
לגבי זה אמרו חזל[10]: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, ועשה שלום בין השבטים.
מלחמת מדין
פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג במלחמה נגד מדין, את בלעם הרשע. לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו יוסף הצדיק שנאמר 'והמדינים מכרו אותו אל מצרים' [11].