ניגון הרועה
שם הניגון הרועה (במקורו באידיש דער פאסטוך), מורה על תוכן הניגון שמשתייך לסוג הניגונים הסופגים בתוכם תנועות שירה המושרות על-ידי רועי הצאן בשדות. ניגון זה יש בו הרבה מיופי ומתיקות השירה, תנועותיו העמוקות ונעימתו העריבה מעוררות חשבון הנפש, רגשי חרטה, בקשה ותחנון ותקוה להשם.
כמו"כ נקרא ניגון זה "דער ווארשאווער ניגון" (הניגון הוורשאי) בהיות שכשהרבי הריי"צ היה בוורשא (לפני שעבר לריגא) עם ישיבת תומכי תמימים שרו שם הרבה את הניגון הזה ועל פי דברי המנגן ר' מנחם מנדל ליפסקר שיחי' אמר הרבי בשנת ת"ש שכשישירו את הניגון הזה ימשיכו רווחה לבחורים הנמצאים בעת צרה (במלחמה).
ניגון זה הוא ניגון ס' בספר הניגונים, והוא גם אחד מניגוני ניקולייב.