אופל

אופל הוא מושג המבטא חשיכה עבותה ומצטברת, עמוקה וקשה יותר מן ה'חושך' הרגיל. בעוד ש"חושך" מוגדר לעיתים כהעדר אור בלבד, האופל מסמל מצב של העלם והסתר מוחלט, המונע כל אפשרות של ראייה או השגה.

בלשונות הפסוקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתיאור מכך חושך בעשרת המכות במצרים נאמר: "וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים"^[1], כשהתוספת 'חושך אפילה' מדגישה ומתארת חושך כפול ומכופל^[2].

כך גם בספר איוב, כשהוא מתאר את המוות והשאול מתבטא שהוא כ"אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים"^[3], כלומר שהאופל מתאר מצב של חוסר סדר מוחלט ותהו.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחסידות מבואר על הפסוק "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכׇל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר אֶבֶן אֹפֶל^[4] וְצַלְמָוֶת"^[5], שאופל הוא בחינת יסוד נוקבא דקלפה, והוא ההיפוך והלעומת זה של בחינת פלא - יסוד אבא, וכמו שמבואר בזוהר^[6] שהזכר דקליפה נקרא חושך, והנוקבא דקליפה נקראת אפילה^[7], וכאשר מלכות דקדושה יורדת להשפיע במלכות דקליפת נוגה, נקראת בשם 'אבן אופל'^[8].

זהו גם הביאור בדברי המדרש^[9] שאמרפל הוא נוטריקון 'שהיתה אמרתו אפילה', כיון שהדיבור הוא ספירת המלכות^[10], ואצל אמרפל שמרד במלכות שמים, אמירתו היתה אפילה. על דרך זה מבואר שדרך אשה מנאפת שאומרת 'לא פעלתי און', הוא ראשי תיבות 'אפל', שהוא ההיפוך והלעומת זה של בחינת פלא, וכמו שפלא הוא כתר דקדושה שהוא מקור כל האורות, כך 'אופל' הוא מקור למקור הקליפות, עומק רע שהוא הגהינם^[11].

הלשון 'אפילה' כוללת גם משמעות של איחור^[12], ובגאולה כתיב "וזרח בחושך אורך ואפלתך בצהריים", שדווקא מהאפילה שהיא החושך הגדול ביותר - יזרח האור הגדול ביותר, יתרון האור מתוך החושך דווקא^[13].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'אופל', עמוד תקנא

הערות שוליים

^ שמות י, כב.
^ ראו פירוש המלבי"ם על הפסוק שם: "מבואר אצלי בכ"מ שהאופל הוא יותר מחשך, שבמקום חשך יצויר נוגה הירח ואור הנר לא כן במקום אופל, לכן אמר במד' הה"ד שלח חשך ויחשיך, שהחשך הוסיף משלו, כי הוסיף אפלה".
^ איוב י, כב.
^ הס"מ נקרא 'אופל' (יאפיל גימטריא סמא"ל), והלשון 'אבן אופל' הוא המלכות שאיתה הוא בונה את הבנין הרע שלו (ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק, אופל עמוד תקנב, ממאורי אור.
^ איוב כח, ג.
^ חלק ב' דף רסב, ב. רסח, ב.
^ ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'אמרפל'.
^ אור התורה נ"ך א'עד.
^ ילקוט שמעוני בראשית יד.
^ כמו שכתוב בפתח אליהו 'מלכות - פה'.
^ מאמרי אדמו"ר הצמח צדק תרט"ו הוספות עמוד רסז.
^ כמו בפסוק "והחטה והכוסמת לא נוכו כי אפילות הנה" (שמות ט, לב), וכפי שפירש שם רש"י "מאוחרות ועדיין היו רכות ויכולות לעמוד בפני קשה".
^ אור התורה לך לך תשב.

[1] שמות י, כב.

[2] ראו פירוש המלבי"ם על הפסוק שם: "מבואר אצלי בכ"מ שהאופל הוא יותר מחשך, שבמקום חשך יצויר נוגה הירח ואור הנר לא כן במקום אופל, לכן אמר במד' הה"ד שלח חשך ויחשיך, שהחשך הוסיף משלו, כי הוסיף אפלה".

[3] איוב י, כב.

[4] הס"מ נקרא 'אופל' (יאפיל גימטריא סמא"ל), והלשון 'אבן אופל' הוא המלכות שאיתה הוא בונה את הבנין הרע שלו (ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק, אופל עמוד תקנב, ממאורי אור.

[5] איוב כח, ג.

[6] חלק ב' דף רסב, ב. רסח, ב.

[7] ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'אמרפל'.

[8] אור התורה נ"ך א'עד.

[9] ילקוט שמעוני בראשית יד.

[10] כמו שכתוב בפתח אליהו 'מלכות - פה'.

[11] מאמרי אדמו"ר הצמח צדק תרט"ו הוספות עמוד רסז.

[12] כמו בפסוק "והחטה והכוסמת לא נוכו כי אפילות הנה" (שמות ט, לב), וכפי שפירש שם רש"י "מאוחרות ועדיין היו רכות ויכולות לעמוד בפני קשה".

[13] אור התורה לך לך תשב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]