![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
יוסף רוזנברג
הרב יוסף רוזנברג (כ"ט אייר תש"ה - כ"ט אייר תשפ"ה) פעל כשליח הרבי באוניברסיטאות בארצות הברית, והשתמש בהכשרתו הפורמלית כדי לסייע לנערים ומבוגרים המתמודדים עם בעיות נפשיות שונות בדגש על בעיות התמכרות לחומרים מסוכנים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ט אייר תש"ה בנוארק שבניו ג'רזי במשפחה יהדוית שהשתייכה לזרם הקונסרבטיבי. זקניו היגרו עשרות שנים קודם לכן מאוסטריה וגרמניה והתיישבו בארצות הברית, ונהנו מהכנסה כלכלית טובה.
לאחר שסיים תואר ראשון באוניברסיטת פיטסבורג בגיל 21 בשנת תשכ"ו, התחתן עם רעייתו שהיתה אף היא סטודנטית באוניברסיטה, והם המשיכו יחד בלימודים אקדמאיים באוניברסיטת בולדר בקולורדו, בעוד הוא עצמו התמקד בלימוד אנתרופולוגיה בדגש על פיתוח קהילתי יישומי.
בעקבות עצה מהגורו ההודי אצלו למד מדיטציה טרנסצנדטלית, החל ללמוד את המקורות היהודים, אך לא השקיע בכך זמן רב.
לאחר שסיים בהצלחה לימודי תואר שני, קנה חווה אורגנית שמשכה אליה צעירים רבים שחיפשו להתרחק משאון העיר ולהשתלב בטבע[1], ובמקביל פתח רשת חנויות לממכר מזון בריא וזכה להצלחה מסחרית גדולה.
כעבור תקופה, פגש בידידו הקרוב מאיר ניסים אבוחצירא שהספיק בינתיים בעצמו להתקרב לחסידות חב"ד ואימץ אורח חיים של שמירת תורה ומצוות, ולאחר דיונים מעמיקים וארוכים החל להשתכנע, וכעבור שנתיים נסעו יחד לקראות הייטס לחוות שבת יהודית אותנטית באופן בלתי אמצעי, ובעקבות המבט של הרבי החליט באופן סופי לאמץ את אורח החיים החב"די ולהתקשר לרבי.
לאחר שמכרו את העסק המצליח, הצטרף לקבוצה של בעלי תשובה שהתקבצו בבינגהמטון שבצפון ניו יורק ולמדו יהדות אצל הרב עיקבא גרינברג, ובהמשך עברו ללמוריסטון שם היה התלמיד הנשוי הראשון בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, וכעבור תקופת לימודים ארוכה שהרגיש מספיק מלא, עבר לקליפורניה והחל לפעול שם בשליחות הרבי.
היה מהחלוצים בקמפיין לקידום חנוכיות ציבוריות, והחנוכייה שהקים בפיטסבורג היתה לאחת מאבני המחלוקת ההיסטוריות אליהם נדרש בית המשפט העליון של ארה"ב שלבסוף הכריע וסייע לקבוע תקדים לאומי המאפשר הצגת חנוכיות בציבור וקידום ביטוי דתי בכיכר הציבורית.
היה דמות חלוצית בחינוך ובהסברה, והיה אחד ממייסדי תוכנית חב"ד להתמכרות מחומרים מסוכנים בלוס אנג'לס. לאורך חייו, השתמש בהכשרתו הפורמלית וייעץ ותמך באינספור אנשים המתמודדים עם התמכרות ואתגרים בבריאות הנפש, והציע הדרכה המושרשת באידיאלים חסידיים, כשהוא מקבל על עבודתו מספר ברכות ועידודים מהרבי שעודד אותו להשתמש בכישורים ובידיעות שרכש כדי לעזור ליחידים ולקהילות הזקוקות לעזרה. באחד המכתבים כתב הרבי: "תצית את נשמותיהם של יהודים רבים עד ביאת המשיח".
באחת היחידויות להן זכה, כאשר ביקש ברכה לעלות לארץ ישראל, השיב הרבי: "חייל אינו בוחר את חזית הקרב בה הוא נלחם. עליך להמשיך בעבודתך באמריקה".
הוא היה בין השלוחים הראשונים בקמפוס, וניהל את בית חב"ד באוניברסיטת פיטסבורג, וכן באוניברסיטת קרנגי מלון. הוא גם סייע בהקמת בתי ספר תיכוניים חב"דיים אלטרנטיביים, ויצר גלגל הצלה לתלמידים הזקוקים לגישה חינוכית מטפחת ואישית המבוססת על ערכי תורה.
התגורר בשנותיו האחרונות במאונטנדייל, ניו יורק, ובשנת חייו האחרונה, המשיך הרב רוזנברג להוות השראה ולהשפיע על קהילת חב"ד בסנט קלרה, קליפורניה.
לאחר מאבק ממושך במחלה ממנה סבל, נפטר ביום הולדתו ה-80[2], כ"ט אייר תשפ"ה, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבניו יורק.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' אבי רוזנברג – מיאמי, פלורידה
- בנו, הרב רפי רוזנברג – סקיילייק, פלורידה
- בתו, מרת רחל שיפרין – צפון מיאמי ביץ', פלורידה
- בנו, ר' שמעון רוזנברג – קראון הייטס
- בתו, מרת לייבה קוסטלו – צפון מיאמי ביץ', פלורידה
- בתו, מרת טאני סווימר – יוהנסבורג, דרום אפריקה
- בנו, הרב יגאל רוזנברג – ס. קלרה, קליפורניה
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מענדי קורטס, תחנה סופית - הרבי, בתוך 'הרבי וההיפים', מוסף שבועון כפר חב"ד לגליון חג הפסח ה'תשפ"ו, עמוד 31
הערות שוליים
- ^ הכביש הקרוב ביותר לחוה היה במרחק 130 קילומטר.
- ^ דיווח באתר COL