יצחק רייטפורט
הרב יצחק רייטפורט (יליד תרצ"ז), הינו חסיד חב"ד המכהן כרב ודיין בבית דין צדק בשכונת קראון הייטס, ראש כולל, מחבר ספרי הלכה, ונגיד בעל אמצעים התורם ביד רחבה למוסדות צדקה וחסד.
תולדות חיים
נולד בז'יטומיר בכ"ב תמוז תרצ"ז[1] לאביו רבי חיים . בשנים בהם למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 הצטיין בלימודו והיה אחד משבעת הקנים שנבחרו לומר פלפול בפני כל תלמידי הישיבה.
בתקופת בחרותו כתב עליו הרבי באופן נדיר[2]: "זה זמן רב אשר ראיתי והתבוננתי בשקידתו והתמדתו בלימוד התורה, שם לילות כימים ומוסיף מזמן לזמן".
הרבי חיבב מאוד את ספריו, ואף שילם את מלא העלות של ספרו הראשון, כמתנת נישואין לרגל חתונתו.
מתגורר כיום בבורו פארק ומחבר ספרי הלכה וקונטרסים בעניינים העומדים על הפרק, ועומד בראש "כולל למצויינים" בשכונה.
הצלחתו בעסקיו הובילה לתרומותיו הנדיבות למוסדות תורה וחסד כמו בית-המדרש החדש של ישיבת אהלי תורה וקמפוס חמ"ש המפואר של בתי-הספר בית רבקה בקראון הייטס לצד ייסוד ועידוד הקמת מקוואות טהרה רבים ברחבי העולם.
בשנת תשס"ו התקיימו בשכונת קראון הייטס בחירות שנויות במחלוקת בהן השתתפו כמחצית מתושבי השכונה[3], ובמהלכם נבחר לכהן כחבר בית דין צדק קראון הייטס (יחד עם הרב שלמה יהודה סגל והרב זירקינד) אך בית דין בהרכב מיוחד שהוסכם על ידי כל הצדדים המעורבים פסק באופן מוחלט שלבחירות אלו לא היה שום תוקף, והוא נותר דיין בבית הדין בלבד.
בעיר ביתר עילית ישנו רחוב הקרוי על שמו, כאות ביטוי הערכה מטעם העירייה על תרומתו להתפתחות העיר.
ספריו
- בדבר המלך - חידושים על הרמב"ם, 19 כרכים.
- הלכה למעשה בדין הפאות מהודו - בשנת תשס"ד הופצו בעיר בני ברק מודעות רחוב ופשקווילים עם פסק דין של הרב אלישיב, שכל אשה שיש לה פאה שהשערות שלה הגיעו מהודו צריך לשרוף אותה כיוון שזה עבודה זרה. בעקבות כך, יצא הרב רייטפורט לבדוק את הסוגיה לעומק אצל מומחים (מהודו ומארצות הברית) ולקראת חג השבועות תשס"ד הוציא קונטרס בו הסיק הלכה למעשה שאין לפיאות מהודו שום תקרובת עכו"ם ולכן אין בלבישתן שום חשש הנאה מתקרובת עכו"ם ח"ו. הקונטרס מכיל 23 עמודים.
- הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין - בסוף שנת תשס"ד התפוצץ נחל ביוב ליד מאגר רזרבי של מי שתיה המיועדים לשכונת ברוקלין במדינת ניו יורק. בדיקה מיקרוסקופית גילתה שישנם במי השתיה נקודות שחורות. בעקבות כך התעורר דיון האם אלו תולעים שאסורים מהתורה או לא. בחודש אלול תשס"ד, לאחר בירור הסוגיה לעומק, הוציא הרב יצחק רייטפורט קונטרס בן 38 עמודים ובו הוא מנמק ופוסק שאין בעיה במים והם כשרים לשתיה ללא סינון[4].
משפחתו
בניו:
- הרב חיים שו"ב - שליח בקראקס, ונצואלה במשך כשלשים שנה, כיום בניו ג'רזי
- הרב מנחם מענדל - קראון הייטס
- הרב שלמה זלמן צבי שו"ב - שליח בדרום אפריקה
- הרב יוסף - קראון הייטס
- הרב עזריאל לעמל שו"ב - קראון הייטס
- הרב משה - קראון הייטס
חתניו:
- הרב בנימין קפלן - בורו פארק
- הרב אברהם אליהו דוד וקסמן - לייקווד
- הרב משה רוטברג - מד"א דקהל זכרון יחזקאל, ומורה הוראה בהצלה דליקווד - טומס ריבר, ניו ג'רזי
- הרב משה שטרנבוך - לייקווד
- הרב שמואל הס - לייקווד
לקריאה נוספת
- דורון דרשה, שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 116
קישורים חיצוניים[דרושה הבהרה]
- הקונטרס בעניין הפאות מהודו, (תשס"ד),
. - מכתבים ומענות שקיבל מהרבי
, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אדר תשפ"א
הערות שוליים
- ↑ https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/20_102.jpg
- ↑ במכתב לרגל הוצאת ספרו הראשון, שיצא לאור לרגל נישואיו
- ↑ לטענת החולקים, בחירות אלו היו פקטיביות ונעשו באופן מוטה מבלי פיקוח גורם חיצוני, והתהליך כולו התקיים בצורה לא הוגנת ובשל כך אינן תקפות.
- ↑ בדבריו הוא מתבסס על עשרה סברות להקל: דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. דיש להם או מוצא או מבוא. דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים. איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל. ביטול יבש בלח כשאינו ניכר. היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל. יש לצרף הא דברי' באלף בטל. סברת הרשב"א דיבש בלח בטל. דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.
| חברי בד"צ קראון הייטס | ||
|---|---|---|
| כיום | הרב אברהם אזדבא • הרב יוסף ישעיה ברוין |  |
| בעבר | הרב יוסף אברהם הלר • הרב יהודה קלמן מרלו • הרב אהרון יעקב שוויי | |
| דיינים ומו"צים | הרב יצחק רייטפורט • הרב ניסן מנגל | |
| מזכירות הבית דין | הרב שמואל קראוס | |