בקי
בקיהוא ראשי תיבות ברכה, קדושה ויחוד[1].
שלושה עניינים אל בעולמות הם: א. ממלא כל עלמין, ב. סובב כל עלמין וג. כולא קמיה כלא חשיב, ובספירות הם: א. מלכות, ב. זעיר אנפין, וג. בינה.
בספר מאורי אור[1] כותב ששלושת השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י הם בגימטריה (שלושתם יחד) בק"י (112).
עניינם בעבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלושת העניינים דברכה קדושה ויחוד הם שלושת הדרגות דהמשכת קדושה בעולם:
המשכת האלוקות שלצורך חיות העולמות נרמזת בברכה, כי העולם נברא באות ב' שהיא ראש תיבת ברכה[2].
המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת בקדושה, כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו" – שהקדושה נמשכת ע"י (תורה) ומצוות. והטעם שהמשכת האור הסובב נקראת קדושה, כי קידושין הם אירוסין, ועניין זה שייך דוקא לתורה. וההסבר, על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה"[3] דרשו רז"ל[4] אל תקרי מורשה אלא מאורסה[5], וכמארז"ל[6] "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר[7] "וארשתיך לי לעולם". אלא שהמשכה זו (שע"י תורה ומצוות, הגם שהיא נעלית ביותר) אינה חודרת בפנימיות העולם, אלא נמשכת בבחינת "מקיף".
והיחוד הוא (כפי שמסיים במדרש[6]): "אבל לימות המשיח[8] יהיו נישואין, שנאמר[9] "כי בועליך עושיך"[10] – ונישואין הוא יחוד פנימי.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקו"ת ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).
- ↑ בראשית רבה פ"א.
- ↑ דברים לג ד'.
- ↑ בפסחים מט, ב.
- ↑ וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד
- ↑ 6.0 6.1 שמו"ר ספט"ו
- ↑ הושע ב, כא.
- ↑ שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.
- ↑ ישעיה נד, ה.
- ↑ ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.