מילון חסידי:א חסידישע גניבה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

אַ חסידישע גניבה (=גניבה חסידית)


מרבותינו נשיאנו

מנהג היה לו לאדמו"ר האמצעי להעתיק את כתבי אביו אדמו"ר הזקן ללא רשות. והנה ברבות הימים פרצה שריפה אשר כילתה את כתבי היד של רבינו הזקן, כשנודע לו שבידי בנו נמצאים העתקות מכתבי היד קראו ויבקש ממנו שיראה לו הכתבים שנמצאים ברשותו, בין הדברים שאל: "והיכן הוא "בוך" [ספר] פלוני"? השיב אדמו"ר האמצעי: "יראתי מלנגוע בו כי היה כתוב עליו אזהרות, חרמות ועונשים למי שיביט בו". אמר לו אביו "שמיץ וואלסט חאפן, אבער וואלסט דאך וויסן וואס דארטן שטייט" ["מלקות תקבל, אך תדע מה כתוב שם"][1].

מסופר שכאשר החל הרבי לסדר את הכרטיסיות של 'היום יום חלק שני' לשנים תש"ד-תש"ה, בעיצומה של העבודה התגנב אחד החסידים והעלים את הכרטיסיות כ'גניבה חסידית'. כשהבחין בכך הרבי, החליט להפסיק את העבודה. מאוחר יותר כאשר הדפיסו שוברת לוח היום יום בצורה מחודשת, הבין אותו חסיד את הטעות שעשה ודאג להשיב את הכרטיסיות באמצעות צד שלישי[2].

ראו גם

הערות שוליים

  1. רשימות סיפורים - הרה"ח ר' חיים אליהו ע"ה מישולובין, תשורה גלוכובסקי תשע"ב.
  2. מפי הרה"ח נפתלי גרינברג, 'מפי השמועה - לקט סיפורי חסידים' תשורה דורון תשע"ח.