הוצאה לאור
הוצאה לאור היא שם כולל להדפסה והפצה של ספרים וכותרים.
קווים מנחים
לחשוב איך הדברים יתקבלו אצל השומע והקורא. להימנע מהדפסת דברי וויכוח.
עידוד וחשיבות ההוצאה לאור
אם מהיום ועד סוף כל הדורות יהיה אפילו יהודי אחד ויחיד שילמד מהספר הזה אפילו מדה טובה אחת או הנהגה טובה אחת – כל מאמץ ההוצאה לאור כדאי, ויש להתעלם מכל השאלות והספקות ולגשת למלאכה[1].
סגולת ההוצאה לאור
הרבי עורר מספר פעמים שההוצאה לאור היא סגולה להיפקד בילדים[2].
הדפסה
כריכה נאה ודפים איכותיים בצורה המהודרת ביותר, ולא לוותר על זה גם אם זה כרוך במחיר גבוה יותר, וגם אם בגלל זה יתעכב זמן ההדפסה[3].
בהוצאה לאור של בטאונים ועלונים, יש לוודא מראש התאמה של המודעות המתפרסמות שיתאימו לקהל היעד ולמנוע פרסומים שאינם מתאימים לרוח הגליון[3].
בהדפסת שיחות הרבי צריכה להיות זהירות רבה יותר, ויש לפתוח כל מראה מקום ולוודא שלא נפלה טעות הדפוס[4], ואף שחסידים בדורות קודמים ראו מעלה כאשר יש טעויות והדבר גורם להתייגע בהבנת החסידות, אין זו הדרך[5]
יש להימנע מהדפסת דפים רבים של הקדשות. בספרי התניא הורה הרבי שלא יהיה יותר מעמוד אחד של הקדשות[6].
התייחסות הרבי להדפסה באותיות מרובעות - גליון התקשרות פרשת וישלח תשפ"א.
להדפיס מחיר סימניה - "וזה א-לי ואנוהו גו' דפוס נאה לכאורה יהי' בשלימות עוד יותר באם יתוסף "חוט השני" להזכיר וואו מ'האַ לט"[7].
הדפסת כותר כל-שהוא נחשבת כהוצאה לאור באם נדפס ממנה לכל הפחות 100 עותקים[8]. דברים שאין רצוי שיתפרסמו ברבים, אין להדפיס אותם כלל בקונטרס, וההוספה בשער שזוהי חוברת 'פנימי' – לא מועילה[9].
הוראות שונות
זהירות במקום ההדפסה צניעות השגת גבול למכור דווקא ולא לחלק[10].
הגהה
כאשר שאלו את הרבי אודות הוצאה לאור מסויימת, השיב הרבי שיש להתחשב בהוצאות לאור קודמות העוסקות בנושא זה[11].
באם מתעוררות ספקות בנוגע להוצאה לאור, יש לשאול חוות דעת רבני אנ"ש, ואם אין ביניהם הכרעה – יש להוציא לאור[11].
בתרגום משפה לשפה, כדאי שיתעסקו בזה ג' אנשים מתאימים, ולהגיה כדבעי[12].
על כל הוצאה לאור צריך להיות מוזכר של מי זה, ואת שאר הפרטים כגון מתי נאמרו הדברים וכדומה[12].
בהוצאה לאור הקשורה עם דברי הרבי, יש להיזהר מלערב את דברי הרבי עם דברים שלא נאמרו על ידו ונוספו על ידי החסידים[12]
כדאי להדפיס בספר את תמונתו של המחבר ביוגרפיה מחייו, צילום כתב היד שלו, ופרטים נוספים אודותיו[13].
תרגום
בהוצאה לאור יש עדיפות לשימוש בשפת המקור, היות והתרגום דומה למזיגה של משקה מכלי לכלי, שבהכרח שחלק מהתוכן יאבד[14].
עלונים
נא לשמור על קדושת הגליון[15]. אין מניעה מהבאת פסוקים בעיתונים ועלונים[16].
לפני שניגשים להוצאה לאור יש להתייעץ מה וכיצד לכתוב כדי שלא יודפסו דברים שאינם מתאימים, ולאחר הכתיבה יש להגיה ולהעביר ביקורת כדי למנוע מטעויות להשתרבב[17].
מופרך שבהוצאה לאור חב"דית יודפס נוסח שלא מתאים עם פסק ההלכה של אדמו"ר הזקן[17].
זכויות יוצרים
הרבי הקפיד מאוד על זכויות יוצרים, הן באישור לגורמים אחרים להדפיס חומרים שברשות הוצאת הספרים קה"ת, שלא יודפסו ללא רשות מפורשת, והן בשימוש של חומרים שנדפסו בהוצאות אחרות.
כך לדוגמא כאשר הדפיסו עבור הרבי צילומים מוגדלים של שיעורי הרמב"ם היומי מתוך 'רמב"ם לעם' שהוצאת מוסד הרב קוק - ביקש הרבי לברר האם קיבלו רשות לכך מהמוציאים לאור[18].
קישורים חיצוניים
- משה לאופר, ספר מוגה כדבעי, בתוך שבועון התקשרות ערב שמחת תורה ה'תשפ"א
- זושא וולף ארכיון ימי תמימים, עסקנות ציבורית - הוצאה לאור, פרק העוסק בנושא, עמוד 215 ואילך
- הדפסת ספרי חסידות ותוארה בכלל ב'אותיות מרובעות', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת וישלח תשפ"א
הערות שוליים
- ↑ הרבי לנגיד יוסף מתתיהו ענגל, בתוך ראיון לרב משה מרינובסקי, שבועון כפר חב"ד גליון 583 עמוד 13.
- ↑ שבועון התקשרות פרשת קדושים תשפ"ב עמוד 10, ושם הביא מקורות מספרים נוספים לעניין זה.
- ↑ 3.0 3.1 עסקנות ציבורית עמוד 218.
- ↑ עסקנות ציבורית עמוד 219.
- ↑ שיחות קודש תשל"ט חלק ב' עמוד 128, בשם ר' דוד צבי חן, וראו בהרחבה במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 38.
- ↑ עסקנות ציבורית עמוד 224.
- ↑ תשורה ונקרט עמוד 22.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כג. הוראות הרבי בנוגע להדפסת ספר התניא במקומות שונים, ועוד.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כה: "המציאו תרופה – שידפיסו שזהו "לאנ"ש פנימי"! לא יאומן כי יסופר שאיש מבוגר יענה כהנ"ל!".
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תלה. מענה להנהלת צבאות השם ניו יורק על משיח טיימס. מענה משנת תשמ"א לר במשה חיין לוין על חומר שהו"ל ברוסית - שליחות כהלכתה עמוד 645.
- ↑ 11.0 11.1 מענה הרבי לרב ברוך אלכסנדר זושא ווינער בקשר לכתיבת הערות וציונים על הלכות שחיטה משולחן ערוך אדמו"ר הזקן. מענות קודש תשמ"ג.
- ↑ 12.0 12.1 12.2 מענות קודש סיון תשמ"ג אות קלו, מהיכל מנחם חלק ג' עמוד צא.
- ↑ הערות וביאורים מבית חיינו י' שבט תשפ"א עמוד 413.
- ↑ מכתב הרבי (באנגלית) לרב אברהם יצחק גליק ערב כ"ט טבת תשל"ד, נדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1894 עמוד 7.
- ↑ מקדש מלך חלק א' עמוד 267. שבועון כפר חב"ד גליון 690
- ↑ אגרות קודש חלק י"ב אגרת ג'תתכא.
- ↑ 17.0 17.1 עסקנות ציבורית עמוד 217.
- ↑ עדות הרב ליכטנשטיין בשבועון התקשרות גליון פרשת בשלח תשפ"ב. הוא פנה לרב נפתלי רוט שביקש את רשותו של גיסו, הרב משה חיים קצנלבויגן שעמד באותן שנים בראש מערכת ההוצאה לאור, וקיבל את רשותו המפורשת עבור שימוש זה.