שיחה:אברהם מנחם מענדל וכטר
איך להגדיר את היותו "חד בדרא" בנושא החסידות והסברתה. בוודאי לא כפי הנוכחי..
יודגש: התבנית לא באה לשלול הוספה בערך, אשמח לכל הוספה ופרטים על אדם יקר זה! חסיד חב"ד (שיחה)
- סיגט-סאטמר/סאטמר?
- בהזדמנות קרובה, כדאי להחליט - וכטר, ווכטר או וועכטר או אולי בכלל וועכטער?
סיגט-סאטמר, חסידות סיגט היא סאטמר דהאידנא, וזקני סיגט סירבו למחוק את השם סיגט, הם וצאצאים כינו עצמם סיגט-סאטמר. מנהיגם הי' ה"ברך משה". לאחר פטירת ר' יואלי'ש מונה לאדמו"ר בסאטמר, וממילא "סיגט" נתבטלה. חסיד חב"ד (שיחה)
המעבר לחב"ד
בערך משמע שהחלטתו לעזור את חסידות סאטמער נבעה כתוצאה מההתעללות. הנכון הוא? --בהצלחה! חיים נהר (שיחה) 19:52, 25 בנובמבר 2009 (UTC)
- בסתר הי' חב"ד כבר לפני. ואחרי התעללות הבין שאין לו מקום בסאטמר, ועבר לליובאוויטש "רסמית". חסיד חב"ד (שיחה)
מדוע לא מציינים תאריכים? חשוב מאד
לעניין כתיבת וכטר, נראה לי שראוי שמות משפחה, לאפוקי מסתם שמות ערים או מדינות, להיצמד לכתיבה העתיקה כזה: "וועכטער".
- יש הגיון בדבריך, אך עלינו גם להיות נגישים למחפשים ע"פ השמיעה ולא הקריאה. --בהצלחה! חיים נהר (שיחה) 08:18, 29 בנובמבר 2009 (UTC)
לא כתוב שנת לידה
בן כמה הרב שיחיה?
לאחר שתרמתי רבות לכתיבת ערך זה
חורה לי שכל הזמן כותבים "הרעבע שליט"א" - זה עושה חילול השם עצום וחילול שם הרבי ללא פקפוק, רח"ל. רק מי שחלש באמונה מרגיש צורך לכתוב שליט"א ומי שחסיד אמיתי לא צריך לפלסיטקה וצורה כי הוא יודע את המהות. אבקשך לשנות את הדברים בהתאם ללא דיחוי.
למרות שיש לדון בגוף דבריך רבות ואכמ"ל, הינך מורשה לשנות בגוף הפדיה בכל הערכים במקום "אדמו"ר שליט"א" למילה "הרבי", (ללא שום תוארים נוספים), בעקבות דיון שנערך בנושא, באולם דיונים. כל שאינך מזכיר תוארי הסתלקות, אין הדבר מפריע לאף אחד. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 13:49, 2 במרץ 2010 (UTC)
במענה לסוכת שלום
ראשית אני מתנצל שאני כותב באנונימיות, אני פשוט לא יודע איך מוסיפים שם לרישומים. ולגופו של עניין, לשנות רק ל"רבי" זה ממש גניבת דעת. אנשים יראו זאת ויחשבו שהנה חב"ד חוזרים לתלם, אפשר לבטל את תקנות הרב שך ולשתות את יין שנגע בו איש חב"ד וכו' וכו'. ומה הרווח בזה? זה לא עניין של להיות יותר אובייקטיבי או פחות, אלא זה נוגע ממש לעניין בסיסי ועקרוני ביהדות. למה להיות כבשה שחורה?
- תוכל להרשם בקישור הזה. המדיניות כאן לא נקבעת לפי פליטת פה של איש זה או אחר. אלא - כפי שכתבת - על פי כללים בסיסיים ועקרוניים ביהדות (מקווה שלא תהיה הכבשה השחורה להפסיק לשתות את היין שנגע בו חב"דניק..). --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 22:46, 2 במרץ 2010 (UTC)
- לו יהא כדבריך, מה הענין הבסיסי ועקרוני ביהדות עליו אתה מדבר? איזה חלק מהתורה הקדושה נפגם לדעתך באמירת "שליט"א"? אולי יש לך כמה דפים נוספים של תורה שהשי"ת החביא ולא הראה לאף אחד רק לך? --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 23:54, 2 במרץ 2010 (UTC)
אין כמו להיתמם כמאמר הנביא: "אם אין שכל, אין דאגות". אתה פשוט מרים להנחתה כאן, הדבר משול לחב"דניק שישאל: "איפה כתוב ברמב"ם שיש הקב"ה"? יש דברים שהם כה ברורים וכה מפורסמים, שהמכחישם כאילו איבד את דעתו. אדמו"ר הזקן תבע מחסידים להיות בעלי רצינות ולא להיות שטותניקים. אפשר לכתוב על כול המתים שהם חיים ועל כל החיים שהם מתים, וזה לא ישנה מאומה. לגבי כמה דפים שיש רק לי ואין אותם לאף אחד, אין צורך בהם, שכן כבר פסק בית הדין הגדול בווילנא... ולפיכך, בזה נסתיים הסיפור. וכל המורד בהחלטתם כמורד בקב"ה, רח"ל. והשם יתברך יצילנו מטעויות, ובפרט מכאלה שמפלגים ומחללים את השם הגדול והנורא.
- כאחד שאינו לא משיחסט ולא אנטי משיחסט, אביע את דעתי. הרי כולנו יודעים שאצל צדיקים אין נ"מ גדולה בין מיתתם לבחייהם, ולא רק "נקראו חיים", אלא צדיקין הם חיים ממש, והא ראיה רבינו הקדוש, אשר גם לאחר מיתתו עדיין נחשב כחי בעולם הזה, עד שיכול היה להוציא את בני ביתו ידי חובת קידוש. ככמבואר בכתובות קג, א. וברבי עקיבא איגר שם מבאר בפשטות, שמכיון שצדיקים חיים גם לאחר מיתתם" כביכול, יש להם דין חיים להלכה, ויכולים להוציא את בני ביתם בקידוש. אם כן מה הנ"מ הגדולה בין שליט"א לזצ"ל? להיפך! יפה עושים זאת, שכן צדיקים במיתתם הם חיים ממש! וראוי אם כן לכתוב עליהם: שליט"א.
ויש לציין רבי משה מרדכי מלעלוב היה נותן עלייה לאביו (לאחר פטירתו של אביו) כל שבת במנחה, והיה עונה ברוך ה' המבורך לעולם ועד לאחר ה"ברכו", ו"אמן" לאחר הברכה. --חי חיים 01:13, 7 במרץ 2010 (UTC)
אני פשוט לא מאמין שהבאת את הדברים הללו, למקרה דנן. שכן, אין שום קשר בין הדברים. כבודו של הרבי האדיר שלנו במקומו מונח, אבל להשוות את הדברים למקרה של רבינו הקדוש??? אתממהההה על עזות הפנים! לגבי מעשי החסידים לנתינת עליות וכו', אכן, יצא על כך בית הדין הגדול בווילנא ולא נחו המנגדים עד שפסקו החסידים בהתנהגויות הזויות שכאלו. האמירה כאילו יש לכתוב על כל הרבנים זצ"ל שליט"א, היא תשובת בער ותירוץ כסילי. ילד לא היה פולט דברים שכאלו. הבעיה היא לא שכותבים שליט"א, על דרך ההעברה ובדרך "צחות", אלא שאנשים יהודים פשוט מאמינים ומאמצים רעיונות כאלו כחלק מאורך חייהם. לא יעלה על הדעת כזאת, ובפרט כמאמר הרמב"ם, כי לא יאה לאומה החכמה, כאומה הישראלית, להימשך אחר דעות ורעיונות מחודשים ונפסדים...
- דבריך (האנונימי) תמוהים וסתומים וריח בורות ועם הארצות עולה מתוכם. באם תוכל לצטט מקורות לדבריך בכדי שהדיון יהיה ענייני ולא מבהיל ומתמיהה. אגב, מצד מבצע אהבת ישראל אגלה לך שהרמב"ם כותב מפורש שיש אלוקים, בפרק א' הלכה א' מהלכות יסודי התורה. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 14:46, 7 במרץ 2010 (UTC)
הריני להודיע בזאת, כי אין בכוונתי להמשיך את השיחה עוד. עולה בה ריח כבד של כפירה ועבודת אלילים, ואין רצוני להתלכלך בזה עוד.
- טרם תתלה הסירחון בציבור - בדוק היטב בציציותיך, שמא נתפלשו בעבר במקום הטינופת והצואה והם מקור הסירחון. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 16:46, 7 במרץ 2010 (UTC)
אתה צודק. הבעיה היא בעם ישראל, ולא בכם. אתם האמת ועם ישראל הוא השקר.
- אל תכניס את עם ישראל לפלונטר שלך. "חקור ודרוש ושאל היטב" או ערוך דיון תורני בנושאים שאינך בקי בהם. ב"ה, יש כאן מניין יהודים, כולם בעלי רקע תורני המוכנים לשאת ולתת בכל אשר יקשה לך. אל תתהלל - חוגר - כמפתח. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 17:01, 7 במרץ 2010 (UTC)
- יפה אמר חיים, שהרי ידוע כי דעת בעלי בתים היפך מדעת תורה, וידוע מה שאמרו בדרך צחות שכרוצים לפסוק הלכה ברורה, ניתן לשאול "בעל בית" גמור לכל ההידורים- מה ההלכה ולפסוק ההיפך הגמור שהיא דעת תורה.
עכשיו רואים לעיני קהל ועדה מה היא דעת תורה, שהרי לפנינו ויכוח ממשתמש:חי חיים שהביא מקורות לדבריו, ולכל דבריו יש גמרות מפורשות, שלצדיקים (שימו לב למש"כ ברעש"א שם - לכל הצדיקים!) יש דין חיים, ומצד שני יושב לו אחד שכבר שלוש שנים לא פתח ספר (ככל הנראה), ומתוך התנשאות מודיע על ה"עזות הפנים" שבהבאת הראיה מהגמרא.
ולא עוד אלא ששלח ידו לחרף במערכות אלוקים חיים הוא ניהו הרה"ק רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב שגם לו יחיה הכותב המתנגד הנ"ל אלף שנים לא יוכל להגיע למדריגתו הרמה, אדם שהיה דבוק בהשי"ת במלא מובן המילה, ואכן ראה את אביו הקדוש שבא להתפלל מנחה, ולכן ענה אמן אחר ברכותיו.
אין לי ספק:
שאם היה הכותב הנ"ל בתקופת משה רבינו, היה עובד את העגל מיד בהתלהבות דקדושה, באמרו הרי ראינו דמות משה מת, ומה לכם "הזויים" להשמע להאמין בו, קומו עשו לנו אלהים אשר ילכו לפנינו, (לא אחד שצריך להאמין שהוא חי, אלא אחד שרואים בעינים גשמיים)!
ואם הנ"ל בזמן רבינו הקדוש, והיה שומע שרבינו הקדוש בא לביתו מדי ער"ש, היה מלעיג בהתנשאות כי לומר שרבינו הקדוש חי עולה בה ריח כבד של כפירה ועבודת אלילים עפ"ל.
די לעמרצות!
רבי משה שטרן בשו"ת באר משה מביא על מישהו מסוים, שאם "עמרצות" (מלשון עם הארץ) היה כואב, היה הלה צועק מכאבים.
ואני אומר: אם "עמרצות" היה כואב, היה מותר על פי הלכה לחלל שבת על החולה הנ"ל, שכן היה הוא חולה שיש בו סכנה! רפואה שלימה, ויתמו עמרצות ולא עמרצים. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 19:14, 7 במרץ 2010 (UTC)
הגמרא אומרת שאפשר להכשיר את השרץ בק"ן טעמים. וכל הרוצה לבוא ולטעות, יבוא ויטעה. אפשר להביא אלפי גמרות ואפשר להביא מאות סיפורי חסידים ומעשייל'ך (למרות שאין פוסקין מן האגדות) ולהכשיר הכל, לרבות עבודה זרה ועבודת אלילים. (ויודגש, כי רק ולו מספק עבודה זרה, חייב שלא לפנות בדרך זו)! ואני מבקש מכם, לטובת כולכם: אנא אל תיטעו ואל תטעו, ואנא אל תעכבו את הגאולה! כמו בן אבקשכם שלא להשתמש בלשון כל כך מתלהמת ובמילים שיש בהם מן הכיעור והגויות, כי אתם נגועים ושטופים בזה. כנראה למי שאין ביטחון מחפש דרכים עקלקלות לזרות חול בעיני הציבור במילים מצועצעות ובשימוש בלשונות חז"ל ובמטבעות לשון בלתי סבירות בעליל. לטובת כולם, אנא חיזרו בתשובה.