שרח בת אשר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

סרח בת אשר הייתה בתו של אשר בן יעקב אבינו.

אודותיה

הייתה ביתו של אשר בן יעקב, למספר דעות שרח הייתה בת חורגת לאשר – בת אשתו בלבד[1]. בתורה היא מוזכרת מספר פעמים בין רשימת השמות של בניו ונכדיו של יעקב שירדו למצרים[2].דמותה מתואר בעיקר במדרשים, שם היא מוזכר בהרחבה. היא מתוארת כאישה גיבורה וחכמה שאפילו גדולי הדור באים לבקש את עצתה.

לאחר שנים בהם יעקב חשב כי בנו האהוב יוסף נטרף למוות על ידי חיות אכזריות, פגשו האחים את יוסף בתור שליט מצרים. יוסף ביקש מהם למהר הביתה ולהביא עמם את אביו הזקן, וכסימן הוא שלח עמם עגלות. האחים חששו כי בשורה פתאומית עלולה להזיק ליעקב. הם חיפשו דרך מקורית לעשות זאת, ולבסוף החליטו לבקש מנכדתו שרח לעשות זאת בחכמה, שהייתה נביאה, וכך הכירה את הסיפור למרות שהאחים נשבעו לא לספר לאיש[3].

בספר מדרש הגדול4 מובא כי היא חיכתה עד שיעקב החל להתפלל ואז עמדה לפניו ושאלה בחרוזים: "יוסף במצרים? יולדו לו על ברכיים – מנשה ואפרים?" הדברים נכנסו לליבו וכאשר הוא ראה את העגלות ששלח יוסף, הוא הבין כי בנו יוסף אכן חי.

יונתן בן עוזיאל מביא בתרגומו על התורה5 את המשפט הבא: "בזכות שבישרה שרח ליעקב שיוסף חי, זכתה להיכנס בחייה לגן עדן." . הרבי הזכיר אותה מספר פעמים בשיחותיו מסופר בתלמוד6 שכשיצאו ממצרים משה רבינו לא ידע היכן נמצאת גופתו של יוסף והוא הלך לשרח שהיתה חיה עוד מימי יוסף והיא סיפרה לו היכן נמצאת הגופה של יוסף


4. ויגש מה, כו.

5. על בראשית מו, יז.

6. מעובד על פי מסכת סוטה, יג.

=====
  1. גירסת הרמב"ן לפירוש אונקלוס – מובא בפירושו על במדבר, כו, מו.
  2. בראשית, פרק מ"ו, פס' י"ז.
  3. פירוש בעל הטורים על דברים לג כד.